קַרְמַה יוֹגַה

בקַרְמַה-יוֹגַה – או אומנות הפעולה הבלתי אנוכית – אנו לומדים לפעול בהרמוניה עם דְהַרְמַה, או התפקיד שהוקצה לנו בחיים, מבלי לצפות לתוצאות. העובדה שכל אדם, ללא הבדל גיל, מין, גזע או לאום, נידון לפעול, הופכת את הדרך הזו לאחד הנתיבים המהותיים ביותר ביוגה.

המילה קרמה נובעת מהשורש הסנסקריטי קְרִי, שמשמעותו היא לעשות או לפעול. קרמה פירושה עשיה או פעולה, ובכללה גם התוצאה או ההשפעה של הפעולה. קַרְמַה-יוֹגַה היא "איחוד על ידי פעולה".

יוגה זו כרוכה בהתמסרות מוחלטת של כל פעולותינו לרצון העליון, ויתור על כל שאיפה לרווח אנוכי או תשוקה לפירות מאמצינו והקדשתם לאנושות הנתפסת כביטוי של האלוקות

קַרְמַה-יוֹגַה או דרך הפעולה, מבוססת על אהבה ותשומת לב למלאכה ולא רק מתוך עניין בפירותיה. אנו לומדים למקם את עצמנו בהווה ולהעריך את תהליך העבודה, כשאנו מוותרים על התוצאות שעתידות להתקבל.

דרך שחרור זו חורגת הרבה מעבר לפעולה מתוך כוונה להיטיב, או פילנתרופיה. מעשים טובים אינם מובילים לשחרור, אלא להמשך גלגול הנשמה, אם כי בתנאים נוחים יותר. מפעלי צדקה יכולים להוביל אותנו לתא נעים יותר, אך לא לשחרור מהכלא. במקום זאת, הכיוון של קַרְמַה-יוֹגַה הוא לעצור את התהליך המצטבר של תגובות, טובות ורעות כאחד, לשחרר אותנו מן הלידות החוזרות ונשנות ולהחזיר אותנו למקור האלוקי שלנו.

קַרְמַה-יוֹגַה היא אותה חוכמה המאפשרת לנו לפעול מבלי שהפעולה תגביל או תכבול אותנו. היא מלמדת אותנו את האמנות העדינה של הפיכת הפעולה לכלי משחרר, ולא משעבד.

קַרְמַה-יוֹגַה היא אמנות הפיכת התגובות האוטומטיות שלנו לפעולות מודעות, ובכך, הקַרְמַה שלנו ליוגה.

"הדרך של הפעולה" אינה רואה בפעילות ובעבודה מכשול לחיים מדיטטיביים. רחוק מלייעץ לנו לעזוב את עבודתנו ולהקדיש את חיינו לתפילה ולמדיטציה בלבד, דרך זו מציעה, לחלופין, שנהפוך את עבודתנו לפולחן ומדיטציה. היא מציעה שנאמץ פרספקטיבה חדשה שתהפוך את משימותינו שלנו ואת עבודתנו, משעממת, קשה או תובענית ככל שתהיה, לכלים לצמיחה והתפתחות, לאמצעים על מנת להגיע לרמות תודעה גבוהות יותר.

הינדואיזם אינו מהווה הצדקה לאסקפיסטים. דת הסַנָאטַנַה-דְהַרְמַה אינה מרשה לעצמה לשמש כאמתלה להתנערות מאחריות כלפי המשפחה, החברה והמדינה. ההיפך הוא הנכון, ההינדואיזם מייעץ לנו לעסוק בענייני העולם באופן מודע, להכיר אותו, להתמודד ולהבין אותו, כדי בסופו של דבר להתעלות מעל מגבלותיו, שלא ניתן להתגבר עליהן מבלי להבינן תחילה.

לפיכך, כל שואף רוחני צריך להיכנס לעוקה של אמנות הפעולה ולהפוך אותה לחלק מן הסָאדְהַנָא שלו. קַרְמַה-יוֹגַה מציעה לנו חיים רוחניים ללא צורך להתבודד במערה בהרי ההימלאיה. היא מאפשרת לנו התפתחות רוחנית בעיצומה של הפעילות שחיים בחברה המודרנית שלנו דורשים.

(מובאה מתוך כתביו של פרבהוג'י)

בדרך כלל אנו מתייחסים לקארמה יוגה כ"יוגה של פעולה" או "היוגה של הפעילות". עם זאת, יותר מאשר רק ללמד מהי פעולה וכיצד לפעול, קַרְמַה-יוֹגַה קלאסית היא חוכמה המדריכה אותנו להתעלות מעל תגובה או מעשה, ברמה האינסטינקטיבית, המכנית והאוטומטית, כדי להתעורר לעולם הפעולה. לשם כך, חשוב מאוד להבין את ההבדל בין תגובה לפעולה.

התגובה מגיעה מן ההכרה; היא נובעת מהעולם הפנימי והסובייקטיבי שלנו של חלומות, סיוטים, כאוס ואי סדר. לכן, התגובה תמיד מקורה בעבר, כי ההכרה היא עבר; היא אתמול. התגובה מגיעה מעולם המחשבה, שהוא עבר. התגובה היא עבר, המגיע מהזיכרון, ועל כן אין לה כל קשר לרגע הזה, לאדם האחר או לסיטואציה הנוכחית. התגובה מנותקת לחלוטין מן העכשיו, מכיוון שהיא לא יותר מאשר הפעלה של דפוסי התנהגות ספציפיים שנרכשו בעבר.

הפעולה מגיעה מן הרגע הזה, מן ההווה. שורשיה נמצאים במעמקי הקיום, שכן היא ביטוי או התגלות שלו. לפעולה יש את החיוניות של מה שאמיתי; מקורה אינו בעבר. זה כמו לרקוד עם ההווה, להיות בהרמוניה עם הרגע הזה, להיות מכוונן עם האחר; זה סוג של שיחה עם הרגע הנוכחי. הפעולה מתרחשת בהווה, ואז לכל מה שאתה עושה, לכל דבר שאתה נוגע בו, יש משמעות עמוקה, כי הוא חי. ההבדל בין פעולה לתגובה הוא כמו ההבדל בין פרח אמיתי, טבעי, לפרח פלסטיק. התגובה אולי נעימה, אבל היא תמיד נדושה.

( מובאה מתוך ספרו של פרבהוג'י "זה כפי שזה")