סיפור חיי הוא אודיסיאה, ממה שהאמנתי שאני, למה שאני באמת… זו עלייה לרגל פנימית וחיצונית, מסע מן האישי אל היקומי, מן החלקי אל המוחלט, מן האשלייתי אל הממשי, ומן הנראה לעין אל האמיתי. מעוף נדודים מן האנושי אל האלוהי.

כל מה שמתעורר עם שחר – נח עם רדת היום. כל להבה שניצתה – לבסוף תדעך. רק מה שמתחיל, נגמר; רק מה שיש לו ראשית, יש לו סוף. אך מה ששוכן בהווה – אינו נולד ואיננו מת, כי מה שאין לו התחלה, לעולם לא יגווע.

אוטוביוגרף פשוט אני. מספר סיפורן של חוויות משמעותיות. חולק את סיפורי האישי עם אחרים. סיפורי אינו ציבורי, אלא אישי ואינטימי ביותר. רחוק מהמולת חיי החברה, הוא אנחה חרישית השמורה במעמקי הנשמה.

אני תלמידם של רואים, של הוויות מוארות, צללי היקום שאינם איש, המהלכים בצל־מוות. ואני – אני רק גחמה או אולי בדיחה משמיים, וטעותם היחידה של מורי הרוחניים האהובים.

בילדותי חנך אותי אור הירח אשר לימד אותי את אורו וחלק איתי את הוויתו. השראה קיבלתי משחף, שיותר מכל דבר אחר בחיים – אהב לעוף. מאוהב בבלתי אפשרי, את היקום חציתי בשגיוני אחר זוהרו של כוכב. באינספור שבילים הלכתי, בעקבות עקבותיהם ושרידיהם של בעלי כח הראיה המפענח נסתרות. כאוקיינוס ​​כמה למים, את משכני חיפשתי בתוך ביתי.

אינני טוען להיות מדריך, מאמן, מורה, מנחה, מחנך, פוקח עיניים, פדגוג, אוונגליסט, רב, פוסק הלכה, מרפא, מטפל, סאטסנגיסט, מתקשר, מנהיג, מדיום, מושיע, גורו, או סמכות מכל סוג שהוא – רוחנית או חומרית. אני מרשה לעצמי בחוצפה להעיז לא לייצג שום דבר ואף אחד מלבד עצמי. אני רק נווד, שממנו אתה יכול לבקש כוון. לעונג יהיה לי לכוון אותך למקום שכשמגיעים אליו הכל נרגע, מקום מעבר לשמש ולכוכבים, מעבר לתשוקות ולכמיהות, לזמן ולמרחב, לתפיסות ולמסקנות, ומעבר לכל מה שאתה חושב שאתה או מדמה בנפשך שתהיה.

אני מצייר אנחות, תקוות, שתיקות, שאיפות ותוגות… נופים פנימיים ושקיעות של הנשמה.

אני צייר של הבלתי ניתן לתיאור, בלתי ניתן להגדרה, של מה שלא ניתן להתוודות עליו, של מעמקינו… או אולי, אני פשוט כותב צבעים ומצייר מילים.

מודע לתהום הפעורה בין ההתגלות ליצירה, אני חי בניסיון מתוסכל לבטא נאמנה את המיסתורין של הרוח.

מילדות, משכו את תשומת לבי חלונות נייר קטנטנים; דרכם טיילתי במקומות שונים, פגשתי אנשים ורכשתי חברים. מנדלות זעירות אלה היוו את בית הספר היסודי, התיכון והאוניברסיטה האמיתיים שלי. כמו מורים מיומנים, הדריכו אותי היאנטרות הללו בנתיבי ההגות, תשומת הלב, הריכוז, ההתבוננות והמדיטציה.

כפי שרופא הלומד את גוף האדם, או כפי שעורך־דין לומד משפט – אני את כל חיי הקדשתי ללימוד עצמי. ביכולתי לומר בוודאות שאני יודע מה חי ושוכן בלב זה.

מטרתי אינה להשפיע על דעתם של אחרים. ואין בכוונתי לשכנע איש בדבר. איני מציע תיאולוגיה או פילוסופיה, ואינני מטיף או מלמד, אני פשוט חושב בקול־רם. הדן של מילים אלה עשוי להוביל אותך אל החלל האינסופי של שלום, שקט, אהבה, קיום, תודעה ואושר מוחלט.

אל תחפש אותי; חפש את עצמך. אינך זקוק לי, או לכל אחד אחר, מפני שהדבר היחידי שבאמת חשוב – הוא אתה. מה שאליו אתה נכסף טמון בתוכך, כמה שהנך, כאן ועכשיו.

אינני סוחר של מידע משוחזר, ואין בכוונתי להפוך לעסק את חיי הרוח שלי. אינני מלמד אמונות או פילוסופיות. אני רק מדבר על מה שאני רואה ומשתף במה שאני יודע. 

הימנע מתהילה, שכן כבוד אמיתי אינו מבוסס על דעת הקהל, אלא על מה שהנך באמת. אין כל חשיבות לדעתם של אחרים עליך, יש ערך רק להערכה שלך למי שאתה. בחר אושר על פני הצלחה, חיים על פני מוניטין, וחוכמה על פני מידע. היה והצלחת – לא רק הערצה תהיה מנת חלקך, אלא גם קנאה אמיתית. הקנאה היא מחוות הבינוניות לכישרון, והשלמה פומבית של אדם עם נחיתותו. 

אני מייעץ לך לעוף באופן חופשי ולעולם לא לחשוש לטעות. למד את אומנות הפיכת הטעויות שלך לשיעורים. לעולם אל תאשים אחרים בחסרונותיך. זכור: לקיחת אחריות מלאה על חייך היא סימן לבגרות. התעופה תלמד אותך, שמה שחשוב זה לא לגעת בשמיים, אלא האומץ לפרוש כנפיים. ככל שתגביה עוף, קטן יותר, חמוד וחסר משמעות יראה העולם. תוך כדי הליכה, במוקדם או במאוחר, תבין, שכל חיפוש מתחיל ומסתיים בך.

דורש טובתך ללא תנאי,