“אל תחפש אותי, חפש את עצמך. אינך זקוק לי, מפני שהדבר היחיד שבאמת חשוב הוא אתה. מה שאליו אתה נכסף נמצא בתוכך, כְּמה שהנך, כאן ועכשיו.”

סיפור חיי אינו אלא מסע ארוך, ממה שהאמנתי שאני, למה שאני באמת. זהו סיפור של התעלות מעבר לאישי וליקומי, ליחסי והמוחלט, לאשלייתי והממשי, לנראה לעין והאמיתי. חיי הם תעופה מעבר לזמני ולנצחי, לחושך ולאור, האנושי והאלוהי. הסיפור הזה אינו ציבורי אלא פרטי ואינטימי לחלוטין.

רק מה שמתחיל, נגמר; מה שיש לו ראשית, מסתיים.  זה שחי בהווה אינו נולד ולא מת, מאחר שמה שאין לו התחלה, לעולם לא מסתיים.

אני תלמידו של רואה, הוויה מוארת, מישהו שהוא אף אחד. נחנכתי בילדותי הרוחנית על ידי אור הירח. שחף אשר אהב לעוף יותר מכל דבר אחר בחיים, עורר בי השראה. מאוהב בבלתי אפשרי, חציתי את היקום, אובססיבי אחר כוכב. הלכתי בשבילים אין-סופיים, בעקבות אלה שראו.

כמו האוקיינוס ​​המשתוקק  למים, חיפשתי את ביתי בתוך משכן מגוריי.

אני מתווך פשוט שחולק עם אחרים את ניסיונו. אני לא מורה, מדריך, מחנך, מורה דרך, פסיכולוג, פדגוג, אוונגליסט, רב, פוסק הלכה, מרפא, מטפל, סאטסנגיסט, מתקשר, מנהיג, מדיום, מושיע או גורו, אלא רק מטייל אשר ממנו תוכל לבקשכיווני דרך. ברצון אראה לך מקום שכאשר מגיעים אליו הכל נרגע, מקום מעבר לשמש ולכוכבים, מעבר לתשוקותיך וגעגועיך, מעבר לזמן ולמרחב, מעבר לתפיסות ולמסקנות, מעבר לכל מה שאתה מאמין שאתה או מדמיין שתהיה.

אני רק גחמה ואולי בדיחה של השמיים והטעות היחידה של מורי הרוחני האהוב.

מודעים לתהום המפרידה בין ההתגלות לבין יצירותינו, אנו חיים בניסיון מתוסכל לבטא נאמנה את מסתורין הרוח.

אני מצייר אנחות, תקוות, שתיקות, שאיפות ותוגות… נופים פנימיים ושקיעות של הנשמה.

אני צייר של הבלתי ניתן לתיאור, שאינו ניתן לביטוי ולהגדרה… של מעמקינו, ואולי אני פשוט כותב צבעים וצובע מילים.

מאז ילדותי, חלונות קטנים של נייר כבשו את תשומת ליבי; דרכם, בקרתי במקומות, פגשתי אנשים ורכשתי חברים. המנדלות הקטנטנות הללו היו בית הספר היסודי האמיתי שלי, בית הספר התיכון והמכללה. כמו מורים מיומנים, היאנטרות האלה הדריכו אותי דרך התבוננות, קשב, ריכוז, תשומת לב ומדיטצייה.

כמו רופא הלומד את גוף האדם, או עורך דין אשר לומד חוקים, הקדשתי את כל חיי ללמוד את עצמי. אני יכול לומר בוודאות שאני יודע מה דר וחי בלב הזה.

אין בכוונתי לשכנע איש בדבר. אני לא מציע תאולוגיה או פילוסופיה, אינני מטיף וגם לא מלמד, אני פשוט חושב בקול רם. ההד של מילים אלה עשוי להוביל אותך לחלל האין-סופי של שלום, שקט, אהבה, קיום, תודעה ואושר מוחלט.

אל תחפש אותי; חפש את עצמך. אתה לא צריך אותי או את אף אחד אחר, מכיוון שהדבר היחידי שבאמת חשוב הוא אתה. מה שאתה מייחל לו טמון בתוכך, בתור מה שאתה הנך, כאן ועכשיו.

אני לא בעל עסק של מידע ממוחזר ואין בכוונתי לסחור בהתנסותי הרוחנית. אינני מלמד אמונות או פילוסופיות אלא מדבר רק על מה שאני רואה ומשתף רק במה שאני יודע.

הימנע מכבוד, שכן תהילה אמיתית אינה מבוססת על דעת קהל אלא על מה שאתה באמת. מה שחשוב הוא לא מה שאחרים חושבים עליך, אלא ההערכה שלך כלפי  מי שאתה. בחר באושר על פני הצלחה, העדף חיים על פני מוניטין, וחוכמה על פני מידע.

אם תצליח, תדע לא רק הערצה אלא גם קנאה אמיתית. אולם קנאה היא מחווה של הבינוניות לכישרון: זו בסך הכול השלמה והצהרה גלוייה של נחיתות. אני ממליץ לך לעוף בחופשיות ולעולם לא לפחד לטעות. למד את האומנות של הפיכת השגיאות שלך לשיעורים. לעולם אל תאשים את האחרים בחסרונות שלך: זכור שלקיחת אחריות מלאה על חייך היא סימן לבגרות. כשאתה עף, אתה לומד שמה שחשוב הוא לא לגעת בשמיים אלא האומץ לפרוש את כנפיך. ככל שאתה מגביה, העולם נראה קטן ופחות ומשמעותי. תוך כדי הליכה, במוקדם או במאוחר, תבין שכל חיפוש מתחיל ומסתיים בך.

דורש טובתך ללא תנאי,

פרבהוג'י