סיפור חיי הוא אודיסיאה, ממה שהאמנתי שאני, למה שאני באמת… זו עלייה לרגל פנימית וחיצונית, מסע מן האישי אל היקומי, מן החלקי אל המוחלט, מן האשלייתי אל הממשי, ומן הנראה לעין אל האמיתי. חיי הם מעוף נדודים מן האנושי אל האלוהי.

סיפורי אינו נחלת הציבור. אך פרטי ואינטימי מאד. נבדל מהמולת חיי החברה, הוא אנחה חרישית, השמורה בקפלי הנשמה. כל מה שמתעורר עם שחר – נח עם רדת היום. כל להבה שניצתה – לבסוף תדעך. רק מה שמתחיל, נגמר; רק מה שיש לו ראשית, יש לו סוף. אך החי בהווה – אינו נולד ואיננו מת, כי מה שאין לו התחלה, לעולם לא יחדל.

אני תלמידם של רואים, של הוויות מוארות, בבואות של היקום שאינם איש, המהלכים בגיא צלמוות. אני רק גחמה או אולי בדיחה משמיים, וטעותם היחידה של מורי הרוחניים האהובים. בילדותי חנך אותי אור הירח אשר חלק איתי את הוויתו ולימד אותי את אורו. את השראתי עורר בי שחף שיותר מכל דבר אחר בחיים אהב לעוף. מאוהב בבלתי אפשרי, את היקום חציתי בשגיוני אחר זוהרו של כוכב. באינספור שבילים הלכתי, בעקבות סימני הדרך וטביעות רגליהם של בעלי החזון לפיענוח הנסתר. כאוקיינוס ​​כמה למים, את משכני חיפשתי בתוך ביתי.

אני אוטוביוגרף פשוט, משתף בחוויות בעלות משמעות, חולק עם אחרים את סיפורי האינטימי. אינני טוען להיות מדריך, מאמן, מורה, מנחה, מחנך, פוקח עיניים, פדגוג, אוונגליסט, רב, פוסק הלכה, מרפא, מטפל, סאטסנגיסט, מתקשר, מנהיג, מדיום, מושיע או גורו. אני מאפשר לעצמי את התעוזה ואת אומץ הלב לייצג שום דבר ואף אחד מלבד עצמי. אני רק עובר אורח, ממנו אתה יכול לבקש הכוונה אל המען שאותו אתה מחפש. בשמחה אצביע לך על מקום שכשתגיע אליו הכל יירגע, מקום מעבר לשמש ולכוכבים, מעבר לתשוקות ולכמיהות, לזמן ולמרחב, לתפיסות ולמסקנות, ומעבר לכל מה שאתה חושב שאתה או מדמה בנפשך שתהיה.

אני מצייר אנחות, תקוות, שתיקות, שאיפות ותוגות… נופים פנימיים ושקיעות של הנשמה.

אני צייר של הבלתי ניתן לתיאור, של שאינו ניתן להגדרה ולביטוי, של מעמקינו… ואולי אני, פשוט, כותב צבעים ומצייר מילים.

מודע לתהום הפעורה בין ההתגלות ליצירה, אני חי בניסיון מתוסכל לבטא נאמנה את המיסתורין של הרוח.

מילדות, שבו את ליבי חלונות נייר קטנים; דרכם טיילתי במקומות שונים, פגשתי אנשים ורכשתי חברים. מנדלות זעירות אלה היוו את מוסדות הלימוד היסודיים, התיכוניים והגבוהים האמיתיים שלי. כמורים מיומנים, הדריכו אותי היאנטרות הללו בנתיבי ההתבוננות, תשומת הלב, הריכוז, והמדיטצייה.

כרופא הלומד את גוף האדם, או כעורך דין הלומד משפט – את כל חיי הקדשתי ללימוד עצמי. ביכולתי לומר בוודאות שאני יודע מה חי ושוכן בלב זה.

מטרתי אינה להשפיע על אחרים. ואין בכוונתי אינה לשכנע איש בדבר. איני מציע תאולוגיה או פילוסופיה, ואינני מטיף או מלמד, אני רק חושב בקול. הדן של המילים הללו עשוי להוביל אותך אל החלל האין-סופי של השלום, השקט, האהבה, הקיום, התודעה והאושר המוחלט.

אל תחפש אותי; חפש את עצמך. אינך זקוק לי, או לאיש מלבדך, מפני שהדבר היחידי החשוב באמת – הוא אתה. מה שאליו אתה נכסף טמון בתוכך, כמה שהנך, כאן ועכשיו.

אינני סוחר של מידע ממוחזר, ואין בכוונתי להפוך את חיי הרוח שלי למרכולת. אינני מלמד אמונות או פילוסופיות. אינני אלא מדבר על מה שאני רואה ומשתף במה שאני יודע.

הימנע מכבוד, שכן תהילת אמת אינה מבוססת על דעת הציבור, אלא על מה שהנך באמת. לדעתם של אחרים עליך אין כל חשיבות, בעלת ערך היא רק הוקרתך שלך, למי שאתה. בחר אושר על פני הצלחה, חיים על פני מוניטין, וחוכמה על פני מידע. היה והצלחת – לא רק הערצה תהיה מנת חלקך, אלא גם קנאת אמת. הקנאה הלא היא מחוות הבינוניות לכישרון, והשלמה פומבית עם נחיתות.

עצתי לך: עוף באופן חופשי ולעולם אל תחשוש לטעות. למד את אומנות הפיכת הטעויות לשיעורים. לעולם אל תאשים אחרים בכשליך. זכור: לקיחת אחריות מלאה על חייך – סימן לבגרות היא. מעופך ילמד אותך, שהעיקר הוא לא לגעת בשמיים, אלא האומץ לפרוש כנפיים. ככל שתגביה, קטן יותר יראה העולם, ומשמעותי פחות. תוך הליכה, במוקדם או במאוחר, תבין, שכל חיפוש מתחיל ומסתיים בך.

דורש טובתך ללא תנאי,