הודעה רשמית

לכל אלה אשר ממשיכים לשלוח לנו באמצעים שונים בקשות להתקבל כתלמידים או חברים במכון, אנו מעוניינים להבהיר כי פרבהוג'י אינו מקבל תלמידים, עוקבים או מבקרים כבר למעלה משתים עשרה שנים. בנוסף, מכון פרבהוג'י אינו מקבל תרומות, חברים חדשים, מתנדבים או תלמידים מונסטיים. אנא המנעו מפניות חוזרות ונשנות, פניות אלו לא ייענו.

בשם פרבהוג'י והסנגה הקדושה,
ה"ח יוגאצ'אריה בהקטיוודאנטה סוואמי רמאננדה מהרני

"אל תחפש אותי, חפש את עצמך. אינך זקוק לי, מפני שהדבר היחיד שבאמת חשוב הוא אתה. מה שאליו אתה נכסף נמצא בתוכך, כְּמה שהנך, כאן ועכשיו."

סיפור חיי אינו אלא מסע ארוך, ממה שהאמנתי שאני, למה שאני באמת. זהו סיפור של התעלות אל מעבר לאישי וליקומי, ליחסי ולמוחלט, לאשלייתי ולממשי, לנראה לעין ולאמיתי. חיי הם תעופה מעבר לזמני ולנצחי, לחושך ולאור, לאנושי ולאלוהי. הסיפור הזה אינו ציבורי אלא פרטי ואינטימי במובן העמוק ביותר.

רק מה שמתחיל, נגמר; רק מה שיש לו ראשית, מסתיים. זה שחי בהווה אינו נולד ולא מת, מאחר שמה שאין לו התחלה, אין לו סוף.

אני תלמידו של רואה, של הוויה מוארת, מישהו שהוא אף אחד. נחנכתי בילדותי הרוחנית על ידי אור הירח. שחף שיותר מכל דבר אחר בחיים אהב לעוף, עורר בי השראה. מאוהב בבלתי אפשרי, חציתי את היקום, במרדף אחר כוכב. הלכתי בשבילים אין-סופיים, בעקבותיהם של אלה שיכלו לראות.

כמו האוקיינוס ​​המשתוקק למים, חיפשתי את משכני בתוך ביתי.

אני מתווך פשוט שחולק עם אחרים את מה שהוא חווה. אינני מורה, מדריך, מחנך, מורה דרך, פסיכולוג, פדגוג, אוונגליסט, רב, פוסק הלכה, מרפא, מטפל, סאטסנגיסט, מתקשר, מנהיג, מדיום, מושיע או גורו, אלא רק נוסע שממנו תוכל לבקש כיווני דרך. בשמחה אראה לך מקום שברגע שמגיעים אליו הכל נרגע, מקום מעבר לשמש ולכוכבים, מעבר לתשוקותיך וגעגועיך, מעבר לזמן ולמרחב, מעבר לתפיסות ולמסקנות, מעבר לכל מה שאתה מאמין שאתה או מדמה בנפשך שתהיה.

אני רק גחמה ואולי בדיחה של השמיים והטעות היחידה של מורי הרוחני האהוב.

מודעים לתהום המפרידה בין ההתגלות לבין יצירותינו, אנו חיים בניסיון מתוסכל לבטא נאמנה את תעלומת הרוח.

אני מצייר אנחות, תקוות, שתיקות, שאיפות ותוגות… נופים פנימיים ושקיעות של הנשמה.

אני צייר של הבלתי ניתן לתיאור, שאינו ניתן לביטוי ולהגדרה… של מעמקינו, ואולי אני פשוט כותב צבעים וצובע מילים.

מאז ילדותי, חלונות קטנטנים של נייר שבו את ליבי; דרכם בקרתי במקומות שונים, פגשתי אנשים ורכשתי חברים. המנדלות הקטנות הללו היו בית הספר היסודי, התיכון והמכללה האמיתיים שלי. כמו מורים מיומנים, היאנטרות האלה הדריכו אותי דרך התבוננות, קשב, ריכוז, תשומת לב ומדיטצייה.

כשם שרופא לומד את גוף האדם, או עורך דין לומד חוקים, אני הקדשתי את כל חיי ללימוד של עצמי. אני יכול לומר בוודאות שאני יודע מה מתגורר וחי בלב הזה.

אין בכוונתי לשכנע איש בדבר. אינני מציע תאולוגיה או פילוסופיה, ואיני מטיף או מלמד, אני פשוט חושב בקול רם. הדן של מילים אלה עשוי להוביל אותך אל החלל האין-סופי של שלום, שקט, אהבה, קיום, תודעה ואושר מוחלט.

אל תחפש אותי; חפש את עצמך. אתה לא צריך אותי או את אף אחד אחר, מכיוון שהדבר היחידי שבאמת חשוב הוא אתה. מה שאתה מייחל לו טמון בתוכך, בתור מה הנך, כאן ועכשיו.

אני לא סוחר של מידע ממוחזר ואין בכוונתי לעשות עסקים עם הרוחניות שלי. אינני מלמד אמונות או פילוסופיות. אני רק מדבר על מה שאני רואה ורק משתף במה שאני יודע.

הימנע מתהילה, שכן כבוד אמיתי אינו מבוסס על דעת הקהל אלא על מה שאתה באמת. מה שחשוב הוא לא מה שאחרים חושבים עליך, אלא כמה אתה מעריך את מה שאתה. העדף אושר על פני הצלחה, חיים על פני מוניטין, וחוכמה על פני מידע.

אם תצליח, תדע לא רק הערצה אלא גם קנאה אמיתית. אולם קנאה היא מחווה של הבינוניות לכישרון, והצהרה גלוייה של השלמתו של אדם עם נחיתותו.

אני ממליץ לך לעוף בחופשיות ולעולם לא לפחד לטעות. למד את אומנות הפיכת שגיאותיך לשיעורים. לעולם אל תאשים את האחרים בחסרונותיך: זכור שלקיחת אחריות מלאה על חייך היא סימן לבגרות. כשאתה עף, אתה לומד שמה שחשוב הוא לא לגעת בשמיים אלא האומץ לפרוש את כנפיך. ככל שתגביה, העולם יראה קטן יותר ומשמעותי פחות. תוך כדי הליכה, במוקדם או במאוחר, תבין שכל חיפוש מתחיל ומסתיים בך.

דורש טובתך ללא תנאי,