גורומאי נולדה ב-13 בדצמבר 1977 בווינצ'סטר, וירג'יניה, ובילתה את מרבית ילדותה בצפון ניו ג'רזי. מגיל צעיר היא חשה "לא שייכת", כאילו אין לה מקום בעולם, והיא נמשכה לחפש משהו שהרגישה שהיא צריכה למצוא.

בתיכון, שיעור היסטוריה על משפטי המכשפות בסאלם עורר את סקרנותה. מתוך רצון ללמוד יותר על הנושא, היא בילתה שעות רבות בספרייה הציבורית, והתעמקה בכל ספר שמצאה בנושא. הקסם המוקדם הזה סימן את הצעד הראשון במסעה אל עבר הפולחן הפגאני, והוביל אותה אל דרך של חקירה וגילוי. במהלך נעוריה, היא גם נחשפה ליהדות המסורתית, למדה כמה תפילות יהודיות, הלכה לכנסייה עם משפחתה והשתתפה בקבוצת הנוער של הכנסייה, אף על פי שלא הרגישה "מחוברת" למסורת וחשה שיש עוד משהו לגלות.היא תמיד הייתה פעילה מאוד מבחינה גופנית והצטיינה בכמה ענפי ספורט, במיוחד בקפיצות למים, סופטבול ושחייה.
מילדותה הייתה קופצת למים תחרותית, אימנה את נבחרת הקפיצות למים שלה וזכתה במדליות זהב רבות לאורך הדרך. אך עבורה, ההיבט המשמעותי ביותר היה הרגעים המיוחדים שחוותה בזמן הקפיצות למים – רגעים שהיא מזהה כיום כמצבי מדיטציה.

היא גם אהבה מאוד ליצור ולעצב בגדים. בילדותה, אמה הייתה תופרת לה שמלות, והיא הייתה בוחרת את הבד ומתארת בדיוק איך היא רוצה שהן ייראו.משיכה מוקדמת זו הובילה אותה בסופו של דבר ללמוד עיצוב אופנה באוניברסיטת סנטנרי בניו ג'רזי, שם קיבלה תואר ראשון במדעים עם התמחות בעיצוב אופנה. בזמן לימודיה, היא הייתה מעורבת בהדרכת סטודנטים משנה א' והשתתפה בפרויקטים הומניטריים של האוניברסיטה. בכל מה שעשתה – בין אם בלימודים, בתרומה חברתית או בספורט – היא תמיד זכתה להכרה ולהערכה על כך שנתנה את המיטב.

היא תמיד הרגישה, ועדיין מרגישה כך גם היום, שעליה לתת את כל מה שיש לה בכל שירות שהיא מבצעת. למן מהפגישה הראשונה שלה עם פרבהוג'י ב-4 בספטמבר 2009, התבססה בתוכה ודאות פנימית: פרבהוג'י הוא המאסטר שלה. ודאות זו התחזקה במהלך הריטריט, בזכות חוויה משמעותית שנחרטה בזיכרונה, כפי שהיא עצמה מתארת: "אני זוכרת בבירור את היום השני של הריטריט. פרבהוג'י העביר סאטסנג. הוא אמר משהו, ואני חשבתי, 'אוי אלוהים!' הוא ענה על כל כך הרבה שאלות שהיו לי בראש. ואז חשבתי, 'אני אשאר כאן ואחיה עם פרבהוג'י. סוף סוף מצאתי את מה שחיפשתי'.

מאותו רגע, גורומאיי החלה בסאדהנה אינטנסיבית בהדרכתו האישית של פרבהוג'י.
היא למדה באופן שיטתי את כל ההיבטים של הדרך הרטרו-פרוגרסיבית, עד שבדצמבר 2025 – ינואר 2026 התרחשה סוף סוף התעוררותה. גורומאי קיבלה את כל התארים שלה ישירות מפרבהוג'י, כולל התואר אבדהוטה. באופן רשמי, שמה המלא הוא הוד קדושתה אבדהוטיקה בקהטיוודאנטה יוגאצ'ריה שרימטי לילנאנדה מטאג'י מהאראני, הידועה בקרב תלמידיו של פרבהוג'י כגורומאי. היא מוכרת כמאסטרית מוארת לחלוטין, שנוכחותה מקרינה שמחה שלווה וקבועה. מסירותה מתבטאת בה כטוהר בלתי פוסק: אהבה שקופה למורה שלה ולאלוהים, ללא חישובים או שמץ של רכושנות. קדושתה אינה מתבטאת בתנוחה חגיגית, אלא בפשטות חיה – ענווה שאינה מתבלטת וכוח שאינו פוגע.

מבטיה מקבלים בברכה מבלי להפריע. שתיקתה מנחה מבלי לכפות; דבריה מנחמים ומביאים אור. חמלתה באה לידי ביטוי במעשים קטנים אך משמעותיים, המסוגלים להקל מבלי להשפיל ולתמוך מבלי לכבול. בכל מקום אליו היא הולכת, הלב מוצא שלווה, כאילו העולם נזכר לרגע ביכולת הטוב הטמונה בו. בה, המסירות והבהירות הולכות יד ביד, והשמחה הופכת לעדות – לא לרגש חולף, אלא לצורה של אמת.