וַנְדֵה שְׁרִיֿ מַסְטַרָאמַה    בְּרַהְמַה סְוַרוּֿפַּם וַרֵנְּיַם
גַנְּגָא- טִיֿרֵה הִימָאדְרַאוּ    סְוָאנַנְדַה- לִיֿנַםּ דַיָאלוּם
וַירָאגְיָאט טְיָאגַה-מוּֿרְטִיםּ    פְּרֵמָאסְפַּדַםּ בְּהָאוַה-גַמְיַםּ
מוּקְטִי דְוָארַםּ מוּמוּקְשוֹר    בְּהַקְטַה-פְּרַבְּהוּםּ מֵה שרַנְּיַם

"אני משתחווה בפני פַּרַה-בְּרַהְמַה-סְוַרוּֿפַּה סַד-גוּרוּ שְׁרִיֿ מַסְטַרָאמַה בָּאבָּאגִ׳יֿ מַהָארָאגַ׳ה הראוי לאהבה והערצה. אני משתטח בפני הרחום, אשר, שקוע באושר של קיומו, שוכן בהרי ההימלאיה, על גדות נהר הגנגס. חסר תשוקות, הוא התגלמות הוויתור על הצמידות לחומר. אני כורע ברך בפניו, משכן האהבה, הניתן להשגה דרך האהבה, השער אל השחרור למחפשים, ואדונם של הדבקים".

הוד קדושתו בְּהַגַוָאן אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ מַסְטַרָאמַה בָּאבָּאגִ׳יֿ מַהָארָאגַ׳ה נגלה ברישיקש, הודו. עברו לחלוטין אינו ידוע. איש אינו יודע פרטים על מקום הולדתו, משפחתו, זהותו או מוצאו. הוא מעולם לא נתן שום מידע שיכול לשמש כנקודת התייחסות שניתן לקשר לזמן כלשהו בעברו. כאשר הציבור ראה אותו במצב של שכרון חושים אלוקי והארה מתמדת, החלו לכנותו מַסְטַרָאמַה. המשמעות של מַסְטַרָאמַה בסנסקריט היא "נהנה בשיכרון חושים אלוקי" או "שיכור מהאלוקות".
בְּהַגַוָאן היה אַוַדְהוּֿטַה, טרנסצנדנטי לחלוטין לכל צמידות ארצית. הוא היה גִ׳יֿוַן-מוּקְטַה, או "משוחרר בעודו בחיים".
בְּהַגַוָאן היה המאסטר של הוד קדושתו אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ בְּרַהְמָאנַנְדַה בָּאבָּאגִ׳יֿ מַהָארָאגַ׳ה, שהיה מורו הרוחני של פרבהוג'י, הוד קדושתו אַוַדְהוּטַה בְּהַקְטִיוֵדָאנְטַה יוֹגָאצָ׳ארְיַה רַמַקְרִישְׁנַנַנְדַה בָּאבָּאגִ׳יֿ מַהַרַגַ׳ה.

המידע המוקדם ביותר שיש לנו על בְּהַגַוָאן הוא בערך מתחילת שנות השישים. באותו זמן, לפני שעבר להַנוּֿמָאן שִׁילָא, באמצע הדרך בין רָאם-גְ׳הוּֿלַה ולַקְשְׁמַנַה-גְ׳הוּֿלַה, הוא נהג לשבת מתחת לעץ הבניאן ליד וָאנַפְּרַסְתְהַ אָשְׁרַמַה אשר בסְוַרְג אָשְׁרַמַה, או בגְּהַט ליד גִיטַה בְּהַוַן.

מהספר שנקרא שְׁרִיֿמַד בְּהַגַוַד גִיֿטָא מַסְטַ-בְּהָאשְיַה הכולל שיחות שניתנו על-ידי בְּהַגַוָאן מספטמבר 12, 1965 עד מרץ 28, 1967 אנו לומדים שהוא הגיע לאזור הַנוּֿמָאן שִׁילָא בתחילת 1960. מכיוון ששיחות אלו ניתנו בהַנוּֿמָאן שִׁילָא, אנו יודעים שלפני 1968, הוא נהג לשהות ליד הַנוּֿמָאן שִׁילָא בתחילת עונת הגשמים. כמו כן, אנו יודעים שבעונה הגשומה הוא נהג לעלות לבַּדְרִינַתְה (עיירת קודש במרומי הרי ההימלאיה) יחף, כשלגופו רק צ'אדר (מטפחת) כותנה.

מאז 1969, הוא חדל ללכת לבַּדְרִינַתְה כדי להישאר באזור הַנוּֿמָאן שִׁילָא. בערבי הקיץ הוא נהג לנוח בצילו של הַנוּֿמָאן שִׁילָא ובחורף הוא נהג לשבת וליהנות מהשמש על החוף. בְּהַגַוָאן נהג ליהנות במיוחד מהחול שעל גדות גַנְגֵס. המקום שבו נהג בְּהַגַוָאן לשבת ליד הַנוּֿמָאן שִׁילָא היה ידוע כמַתְה. בהתחלה הוא היה ישן תחת סלע זה או אחר. לאחר מכן, הוא שהה במערה ליד הַנוּֿמָאן שִׁילָא. בסופו של דבר, המערה, המוכרת לנו היום, הפכה למקום שהותו הקבוע. רק בעונת הגשמים, הוא היה עוזב אותה משום שהיתה מוצפת במים.ביקתה קטנה שימשה כמקדש של דֵוִיֿ (האספקט הנשי של האלוקות) במהלך הנַוַרָאטְרַה, ותחת עץ, בְּהַגַוָאן העמיד שִׁיוַה-לִינְּגַם. הדְהַרְמַשַׁלַה, שהיתה עשויה רק מעץ ויריעות בד, שירתה כאולם סַט-סַנְּגים עם בְּהַגַוָאן. בפתח המערה הייתה מרפסת שבה נהגו לשבת בערבים דבקים, תלמידים וחסידים. בדרך כלל, הפגישות התקיימו בבקרים ובשקיעה, והקהל נהג למדוט בשתיקה כשהם נהנים מנוכחותו של בְּהַגַוָאן. בהזדמנויות מסוימות, הוא היה עונה על שאלות של מבקרים או תלמידים.

כאשר מדברים על הווייה ברמה כזו, פרטים היסטוריים וביוגרפיים מאבדים כל חשיבות ומשמעות עבור תלמידיו. הסִידְדְהַ-יוֹגִיֿ חדל להיות אדם והופך לתופעה של הווה נצחי; הוא לא מישהו אלא השלם, רק נוכחות, ארומה, בושם.

הוד קדושתו בְּהַגַוַן אַוַדְהוּטַה שְׁרִי מַסְטַרַמַה בַּבַּגִי׳ מַהַרַגַ׳ה הוא ענק-רוח אמיתי. צדיק שַׁיוַה שהגשים את עצמו, מַהָא-בְּהָאגַוַטַה (דבק וַישְנַּוַה טהור), ומאסטר שַׁקְטַה. הוא סִידְדְהַ-יוֹגִיֿ אמיתי, ואַוַדְהוּֿטַה שהגשים את עצמו במלואו. הוא נציג נאמן של וֵדָאנְטַה שכן הגשים את טיבעו האמיתי. בְּהַגַוָאן היה מאסטר אשר הגשים את הקַרְמַה, בְּהַקְטִי, האטה, רָאגַ׳ה, גְ׳נָּֿאנַה, טַנְטְרַה וקוּנְּדַּלִינִי יוגה; הוא התעלה מעבר לזוגות ההפכים ומעבר לשניות. בבְּהַגַוָאן, אנו מוצאים את ההרמוניה המושלמת בין חוכמת האַדְוַיטַה הגבוה ביותר והדבקות המזוככת ביותר, או בְּהַקְטִי. הוא היה סַט- פּוּרוּשַה, או אַנְטַרְ-גְ׳נָּֿאנִיֿ, הווייה מוארת שהיה באופן במצב של הזדהות עם הנשמה.

הוא עזב את גופו החומרי ביולי 10, 1986, למרות שבמציאות, הוא מעולם לא נולד ולא מת. הוא רק ירד לבקר אותנו מתוך רחמיו וחמלתו האינסופיים.

| उत्पत्तिं प्रलयं चैव भूतानामागतिं गतिम्
|| वेत्तिं विद्यामविद्यां च स वाच्यो भगवानिति

אוּטְפַּטְטִיםּ פְּרַלַיַםּ צַ׳יוַה
בְּהוּֿטָאנָאם אָגַטִיםּ גַטִים
וְטְטִיםּ וִידְיָאם אַוִידְיָאםּ
סַה וָאצְ׳יוֹ בְּהַגַוָאנִיטִי

"זה המבין את הבריאה וחורבנה, את ההופעתם והיעלמותם של יצורים, את החוכמה והבורות, עליו להיקרא בְּהַגַוָאן.

(וִישְנּוּ-פּוּרָאנַּה VI.5.78)