שְׁרִי שְׁרִי בהגוואן ישוע גַ׳גַט גַ׳נַנִי מרים פרמאננדה מַנְדִיר
מאת סוואמי רמאננדה
דת הסַנָּאטַנַה-דְהַרְמַה אוֹ הִינְדוּאִיזְם, עם קהילה של 1.2 מיליארד מאמינים ברחבי העולם וכ-2.5 מיליון בארצות הברית, מתאפיינת בהכרה באוניברסליות של האלוהי. במסגרת מסורת זו, מכון פְּרַבְּהוּגִ'י הוא ארגון הינדי ללא מטרות רווח, שמרכז פעילותו נמצא אוואדהוטאשְׁרַם. בלב מרחב קדוש זה ניצב שְׁרִי שְׁרִי בהגוואן ישוע גַ׳גַט גַ׳נַנִיֿ מרים פְּרֵמָאנָנְדָה מַנְדִיר, שהוא ביטוי נאמן של הבְּהַקְטִי הרטרופרוגרסיבי.
מקדש הינדי מסורתי זה משקף גישה מכילה, המבוססת על העקרונות המרכזיים של ההינדואיזם, המצהירים כי האמת האוניברסלית מתגלה בצורות, שמות והקשרים תרבותיים שונים. מנקודת מבט זו, ישוע המשיח מכובד כאַוַטָארַה האוניברסלי, ההתגלמות האלוהית אשר משימתו מתעלה מעבר לגבולות הדתות הספציפיות. באותו אופן, מרים (מריה) מוערכת כגַ׳גַט גַ׳נַנִיֿ, האֵם הקוסמית, הנתפסת כמקור הראשוני המעניק קיום ותמיכה לכל היקום.
यदा यदा हि धर्मस्य ग्लानिर्भवति भारत ।
अभ्युत्थानमधर्मस्य तदात्मानं सृजाम्यहम् ॥ ७ ॥
परित्राणाय साधुनां विनाशाय च दुष्कृताम् ।
धर्मसंस्थानार्थाय सम्भवामि युगे युगे ॥ ८ ॥
יַדָא יַדָא הִי דְהַרְמַסְיַה
גְלָאנִיר בְּהַוַטִי בְּהָארַטַה
אַבְּהיוּטְתְהָאנַם אַדְהַרְמַסְיַה
טַדָאטְמָאנַםּ סרִּיגָ׳אמְי אַהַם
פַּרִיטְרָאנָּאיַה סָאדְהוּֿנָאםּ
וִינָאשָׁאיַה צַ׳ה דוּשְקרִּיטָאם
דְהַרְמַה-סַמְּסְתְהָאפַּנָארְתְהָאיַה
סַמְבְּהַוָאמִי יוּגֵה יוּגֵה
"בכל פעם שהדהרמה מידרדרת והא-דהרמה מתגברת, הו בהאראטה, אני מתגלם. כדי להגן על הצדיקים, להשמיד את הרשעים ולהשיב את הדהרמה, אני מופיע בכל עידן."
(בהגווד גיטה 4.7-8)
מושג האַוַטָארַה (अवतार), שהוא מהותי בתיאולוגיה ההינדית, מתייחס להתגלמות האלוהי בצורת אדם, במטרה להשיב את האיזון הקוסמי, להגן על הצדיקים ולסלק את כוחות הרוע והחטא מהאנושות. ישוע המשיח, המכונה במַנְדִּיר זה שְׁרִי שְׁרִי בהגוואן ישוע, נערץ כאַוַטָארַה האוניברסלי, שחייו ומסריו חורגים ממגבלות תרבותיות וגאוגרפיות. הקרבתו נתפסת כמעשה של הגנה ושיקום, כפי שמתואר בבהגווד גיטה (4.8):
פַּרִיטְרָאנָּאיַה סָאדְהוּֿנָאםּ וִינָאשָׁאיַה צַ׳ה דוּשְקרִּיטָאם
"להגנת הצדיקים והשמדת הרשע".
במובן זה, תורתו של ישוע המשיח, המבוססת על אהבה, חמלה, ענווה ושירות חסר אנוכיות, מייצגת נאמנה את האידיאלים של הסַנָּאטַנַה-דְהַרְמַה, המסורת הנצחית.
בנוסף, דמותו של ישוע אַוַטָארַה מהווה את הביטוי המעודן והמושלם ביותר הן של ההתגלות העברית והן של ההתגלות הוודית.
מרים, אם ישוע הקדושה, המכונה הבתולה מריה במסורת הנוצרית, נערצת במקדש זה כ- גַ׳גַט גַ׳נַנִיֿ, תואר שפירושו "אם היקום".
בהקשר ההינדי, תואר זה מדגיש את עקרון האימהות הקוסמית, שהוא עיקרון נצחי המקושר לשקטי, האנרגיה היוצרת המעניקה קיום ותומכת בו.
מנקודת המבט הרטרופרוגרסיבית, מרים אינה נתפסת רק כאמו של ישוע, אלא כהתגלמות של האנרגיה האימהית העליונה. גישה זו אינה מבקשת להחליף את התפיסות המסורתיות של השקטי, אלא לשלב אותן במסגרת אוניברסלית החורגת מהבדלים תרבותיים ודתיים, תוך הדגשת האחדות המהותית של האלוהי.
הרחק מסינקרטיזם שטחי, שְׁרִי שְׁרִי בְּהַגַוָאן ישוע גַ׳גַט גַ׳נַנִיֿ מרים פְּרֵמָאנָנְדָה מַנְדִיר עומד על בסיסה של המסורת ההינדית האורתודוקסית.
המקדש חוגג את האוניברסליות של האלוהי, כפי שמובע בכתבי הקודש ההינדיים.
במרחב קדוש זה, הטקסים (פּוּג'וֹת), שירי הדבקות (בְּהָאגָ'נִים) והתרגולים המדיטטיביים מתקיימים תוך הקפדה על המסורות הוודיות והפוראניות האורתודוקסיות, כדי לכבד את ישוע המשיח ומרים כביטויים עליונים של האמת האוניברסלית.
המונח פְּרֵמָאנַנְדַה, שפירושו "האושר שבאהבה הטהורה", מסכם את מהות המקדש.
מעבר לטקסיו החיצוניים, המַנְדִּיר מוביל את הדבקים לאהבה אוניברסלית וחסרת אנוכיות (פְּרֵמָה), המובילה לאושר העליון (אָנַנְדַה).
הטקסים היומיים מעמיקים את הקשר עם שְׁרִי שְׁרִי ישוע וג'גת ג'נאני מרים כהתגלמויות עליונות של אהבה וחמלה.
כאן, עקרונות הבהקטי-יוגה, או "דרך הדבקות", מיושמים במלואם באמצעות התבוננות, מדיטציה, תפילה ושירות לקהילה.
מקדש זה אינו שואף לדלל זהויות דתיות או לקדם מיזוג כפוי של מסורות, אלא מבוסס על יכולתו של ההינדואיזם לזהות את האלוהי בצורות ובביטויים שונים.
העיקרון הוֵדי (רִיג וֵדה 1.164.46) מנסח זאת בבירור:
אֵקַם סַט וִיפְּרָא בַּהוּדְהָא וַדַנְטִי
"האמת היא אחת, אך החכמים מכנים אותה בשמות רבים".
בהענקת כבוד לישוע המשיח ולמרים במסגרת התיאולוגיה ההינדית, מקדש זה מאשר את ריבוי ביטויי האלוהות, תוך הדגשת האחדות המהותית של הקיום.
הגשר בין המסורות הללו מאשש שכל נתיב אמיתי מוביל אל האהבה הנצחית ולהגשמת האמת.
