לקראתך

המציאות היא לא צפוייה… משתנה בכל רגע…
האני השקרי, המלאכותי, כמו המוות, הוא סטאטי ובלתי משתנה…
דת של מציאות חייבת לקחת זאת בחשבון…
סנאטנה דהרמה היא מן המציאות ולמענה…
בראמה, שיווה, וישנו, גנשה, דורגה, קאלי, אינספור דייטיס, חלונות שונים שדרכם ניתן להגיע אל האחד שמאחורי הריבוי…
בהקטי, קרמה, ראג'ה ג'נאנה, נאדה, קונדליני… פותחים דלתות אינסופיות פנימה…
אינספור הזדמנויות…
מפני שאנחנו שונים…
אפילו מעצמנו…
ישנם רגעים בהם אתה ראג'ה יוגי… ובזמנים אחרים נוגעת בך הג'נאנה…
יש זמנים בהם אתה מרגיש כמו בהקטה אמיתי…
אתה פוסע בגשם, מרגיש מאד מדיטטיבי… טיול לאורך חוף הים גורם לך להעלם… מראה השקיעה או חיוך של ילד מציפים אותך בדבקות…
האמת צריכה להתאים לזמן, למקום ולנסיבות… לזרום עם המציאות…
בציבור אתה וישנווה, עם חבריך הקרובים שיווה, וכשאתה לבד, אין כמו להיות בחיקה של אמך…
המציאות, כמו גם החיים, הקיום, ובני האדם, הם כולם כל כך בלתי צפויים… דת חיה חייבת להפתח אל הבלתי נודע, אל המסתורין…
אָנוֹ בְּהַדְרָאהָּא קְרַטַווֹ יָאנְטוּ וִישְׁוַטַהַּ, אומרת לנו הריג וודה, והמשמעות היא: אַפְשֵׁר לכל רעיון נעלה להגיע אלינו מכל עבר"…
משפט זה מבטא את הגישה האמיתית של אדם של דת.

לפתוח את עצמך ולאפשר כל מה שמעורר בך השראה לנוע לקראתך… לא משנה מאיפה זה מגיע. מה שחשוב זה לאן זה מוביל אותך.
מה שחשוב זה שזה מוביל אותך לעצמך…