בכל פעם שעננים עכורים מחשיכים את השמים
תקוותי נחות בנוכחותך
כשנאחזתי באבן הסחות הדעת ירדתי אל הארעי והזמני
חשתי בידך מלטפת את לבי
אז ידעתי התבודדות
חיוכך היה לי שמש, חיבוקך היה לי שחר
נוכחותך עבורי היא נשימה, בעומק המחנק, אומץ בעומק הפחד
מים בעומק הצמאון
בהירות וסדר בעומק הבלבול
אור בדמדומים
מלכה, לבי שלך, לשונך החושנית, המתוקה כצוף, מראה לי גן עדן
חיים ומוות רועדים מתשוקה
אום קאלי מא
אני מציע לך את לבי בשירה זו.
