פרבהוג'י הוא חבר נאמן ורשמי בהינדואיזם, כמו גם מיסטיקן אדוויטה אוניברסליסטי. הוא שוזר את מחויבותו הדתית העמוקה ביצירה אמנותית ראויה לציון כסופר וכצייר אבסטרקטי. הוא קיבל הכרה בשושלת ההוראה שלו כמאסטר שהגשים את עצמיותו. כאַוַדְהוּֿטַה, תואר שהוענק לו כהכרה במעלתו הרוחנית, הוא פיתח את דרך ההשתוות הרטרופרוגרסיבית, תרומה מקורית, המושרשת בעקרונותיה החובקים-כל של ה"סַנָאטַנַה-דְהַרְמַה" (הדת ההינדית).

הכשרתו המוצקה כוללת תואר דוקטור לפילוסופיה וַישְנַוִית, שהוענקה לו על ידי "מכון גִ'יוַה ללימודים וֵדִיים" היוקרתי שבוְרִינְדַוָאן, הודו, ותואר דוקטור לפילוסופיה של היוגה מאוניברסיטת "יוגה סָמְסְקרוּטְהָאם". דוקטורטים אלה מעידים על מחויבותו של פרבהוג'י להוראה המסורתית ועל הקשר שלו לשורשיה הרוחניים של הדת ההינדית.

5בשנת 2011, בברכת מורו גורודווה, הוא אימץ את נתיב הבְּהַגַ׳נָאנַנְדִיֿ המתבודד ופרש מן החברה לחיי יחידות קונטמפלטיביים. מאז הוא חי כמתבודד עצמאי, הינדי נוצרי-מריאני, ומקדיש את ימיו לתפילה, לימוד, כתיבה, ציור ומדיטציה בהתבוננות ודממה.

פרבהוג'י הוא תלמידו היחיד של הוד קדושת חסדו (הק"ח) אַוַדְהוּֿטַה שְרִיֿ בְּרַהְמָאנַנְדַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה, אשר נמנה עם תלמידיו הקרובים ביותר של הק"ח אַוַדְהוּֿטַה שְרִי מַסְטַרָאמַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה.

פרבהוג'י נתמנה לממשיך שושלת המורים של האַוַדְהוּֿטות על ידי מורו אשר הפקיד בידיו את האחריות להמשיך את הפַּרַמְפַּרָא המקודשת, מינה אותו באופן רשמי כגורו והורה לו לשמש כאָצָ׳ארְיַה יורש תחת השם הק"ח אַוַדְהוּֿטַה בְּהַקְטִיוֵדָאנְטַה יוֹגָאצָ׳ארְיַה שְרִיֿ רַמַקְרִישְנַנַנְדַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה.

פרבהוג'י הוא גם תלמידו של הק"ח בְּהַקְטִי-קַוִי אַטֻלָאנַנְדַה אָצָא׳רְיַה סְוָאמִי, תלמידו הישיר של הק"ח א.צ'. בְּהַקְטִיוֵדָאנְטַה סְוָאמִיֿ פְּרַבְּהוּפָּאדַה. ניתן לומר שגורודווה אַטֻלָאנַנְדַה מילא בחיבה רבה את תפקיד המדריך לאורך שלבי הלימוד הראשונים שלו, ובהיותו הגורו הראשון שלו, הוא נחשב ל"סבא" של מכון פרבהוג'י. גורו מַהָארָאגַ'ה, לעומת זאת, היה הגורו השני והאחרון של פרבהוג'י, והעניק לו הדרכה בשלב המתקדם. גורודווה שימש כמורה ראשוני בשחר התפתחותו הרוחנית, בעוד גורו מַהָארָאגַ'ה מילא במסירות את תפקיד המאסטר בדרגה הגבוהה ביותר, כשהוא מלווה את פרבהוג'י עד ההארה.

ההינדואיזם של פרבהוג'י הוא רחב, אוניברסאלי ופלורליסטי כל-כך, שלעיתים – כיאה לתואר האַוַדְהוּֿטַה שהוא נושא – משנתו החיה והרעננה חורגת מגבולות כל הפילוסופיות והדתות, אפילו שלו עצמו. משנתו מעודדת חשיבה ביקורתית ומובילה אותנו להטיל ספק באמירות שבדרך כלל מקובלות כאמיתות. היא אינה מגוננת על אמיתות מוחלטות, אלא מזמינה אותנו לבחון את אמונותינו ולבחון אותן מחדש. מהותה של השקפתו הסינקרטית של פרבהוג'י – נתיב ההשתוות הרטרופרוגרסיבית – היא המודעות העצמית וזיהוי התודעה. עבורו, התעוררות ברמה התודעתית, או ההתעלות אל מעבר לתופעה האגואית, היא הצעד הבא בהתפתחות האנושות.

פרבהוג'י נולד ב-21 במרץ, 1958, בסנטיאגו בירת רפובליקת צ'ילה. חוויה מיסטית שחווה בגיל שמונה הניעה את חיפושו אחר האמת, או המציאות המוחלטת. חיפוש זה הפך את חייו למסע של עלייה לרגל פנימית וחיצונית כאחת.

בצעירותו (בסביבות גיל 18), אימץ פרבהוג'י את המשמעת הנזירית ושהה פרקי זמן ממושכים באשראמים של זרמים הינדיים שונים ביניהם גַאוּדִיַה וַיְישְׁנַוִיזם, אַדְוַיְיטַה וֵדָאנְטַה ועוד, בצ'ילה, ישראל והודו, בהם הוא עבר הכשרה קפדנית במסגרת הדת ההינדית. בעודו שקוע בשמירה מדוקדקת על חיי הדת, הוא קיבל חינוך שיטתי, בהתאם לשיטות המסורתיות של ההוראה המונסטית. הכשרתו כללה לימוד מעמיק של כתבי קודש, תירגול סיגופים, קיום נדרים חמורים והשתתפות בטקסים קבועים, כל זאת תחת הדרכתם של מאסטרים או גורואים. באמצעות משמעת אינטנסיבית זו הוא הפנים את עקרונות היסוד של החיים המונסטיים ההינדיים, ואימץ את הערכים, קודי ההתנהגות והתרגולים ההתבוננותיים שלהם. כך יכול היה ללמוד לא רק את ההיבט התיאורטי אלא גם לשלב את האידיאלים המאפיינים את רוחניותה של הדת ההינדית.

הוא הקדיש את חייו בכל מאודו להעמקת החוויה הטרנספורמטיבית המוקדמת שחווה, אשר סימנה את תחילת תהליך הרטרואבולוציה שלו. במשך למעלה מחמישים שנה הוא התמסר לחקירה ותרגול של דתות, פילוסופיות, נתיבי שחרור ודרכים רוחניות שונות. הוא ספג את תורותיהם של מאסטרים גדולים, שמאנים, מאצ'ים, שיפואים, רושים, שייחים, נזירי טאו, יוגים, כמרים, סוואמים, רבנים, מקובלים, נזירים, גורואים, פילוסופים, חכמים וקדושים אותם פגש באופן אישי במהלך שנות החיפוש שלו. הוא חי במקומות רבים ונדד בעולם בצמא מתמיד אל האמת.

מגיל צעיר הוא הבחין שמערכת החינוך מנעה ממנו להקדיש את עצמו לדבר החשוב באמת: ללמוד על עצמו. הוא הכיר בכך שבמערכת החינוך המערבית של בתי ספר יסודיים, תיכוניים ואוניברסיטאות לא יוכל למצוא את מה שהוא רוצה ללמוד. בגיל אחת עשרה הוא החליט להפסיק לבקר בבית־הספר הקונבנציונאלי והקדיש את עצמו ללימוד אוטודידקטי. ברבות הימים הוא הפך למבקר חריף של מערכת החינוך הנוכחית.

פרבהוג'י הוא סמכות מוכרת בחוכמת המזרח. הוא ידוע בבקיאותו בהיבטים הוֵדיים (vaidika) והטַאנְטְריים (tāntrika) של ההינדואיזם ובכל ענפי היוגה (גְ׳נָּֿאנַה, קַרְמַה, בְּהַקְטִי, הַאטהַה, רָאגַ׳ה, קוּנְּדַּלִנִי, טַנְטְרַה, מַנְטְרַה ואחרים). הוא בעל גישה כוללת ביחס לכל הדתות ובעל הבנה עמוקה ביהדות, נצרות, בודהיזם, אסלאם, סופיזם, טאואיזם, סיקהיזם, ג'ייניזם, שינטואיזם, בהאיזם, שמאניזם, דת המַפּוּצֶ’ה ועוד.

במהלך שהותו במזרח התיכון, הקנה לו ידידו היקר והמלומד, קאמיל שחאדי, ידע מעמיק על האמונה הדרוזית. במהלך תקופה זו, הוא גם נהנה מקרבתו לידיד נכבד נוסף, סלאח עבאס החכם והנערץ, שעזר לו להגיע להבנה מעמיקה של האסלאם והסופיות. את הבודהיזם הטֵרַהווָאדי הוא למד באופן אישי מהנכבד ו. מֵדְהַנַנְדַה תְהֵרוֹ מסרילנקה. הוא למד לעומק תיאולוגיה נוצרית עם ה"ק מונסניור איוואן לאראין איזאגירה בכנסיית וֶרָה קרוּס שבסנטיאגו, צ'ילה, ועם מר הקטור לואיז מוניוס, בעל תואר בתיאולוגיה מאוניברסיטה קתוליקה של לה סנטיסימה קונספציון שבצ'ילה.

סקרנותו בנוגע למחשבה המערבית הובילה אותו להיכנס לתחום הפילוסופיה על ענפיה השונים. הוא התמחה בתחום הפנומנולוגיה הטרנסנדנטאלית והפנומנולוגיה של הדת. היתה לו הזכות ללמוד במשך מספר שנים באופן אינטנסיבי עם דודו, חורחה באלאס, פילוסוף, חוקר, וסופר, מחבר הספר "עולם הפוך" תחת שם העט ג'יורי אקקוס. פרבהוג'י למד באופן פרטי מיתולוגיה ופילוסופיה במשך ארבע שנים (1984–1987) עם ד"ר מאירה לאניאדו, מאוניברסיטת בר־אילן. כמו כן, הוא למד במשך שנים רבות באופן פרטי עם ד"ר ג'ונתן רמוס, פילוסוף בעל שם, היסטוריון, חוקר ומרצה אוניברסיטאי, בוגר האוניברסיטה הקתולית של סלטה, ארגנטינה, ועם ד"ר אלחנדרו קאוואלאזי סנצ'ס, בעל תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת פנאמריקנה, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת איברואמריקנה ודוקטורט בפילוסופיה מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו (UNAM) . הוא למד באופן פרטי גם עם סנטיאגו סאנצ'ס בורבואה, דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת אריזונה, ארצות הברית.

לימודיו המעמיקים, ברכותיהם של מוריו, חקירתו בכתבי הקודש וניסיון ההוראה הרב שלו הקנו לו הכרה בינלאומית בתחום הדת והרוחניות.

חיפושו הרוחני של פרבהוג'י הוביל אותו ללמוד עם מאסטרים ממסורות שונות ולנסוע הרחק ממולדתו, צ'ילה, למקומות רחוקים כמו ישראל, ברזיל, הודו וארצות הברית. הוא שולט בשפות ספרדית, עברית, פורטוגזית ואנגלית. במהלך שהותו בישראל העמיק בלימודי העברית והארמית כדי להרחיב את ידיעותיו בכתבי הקודש. הוא למד באופן יסודי גם שפות אחרות בהם סנסקריט עם ד"ר נאגה קניה קומארי גריפאטי, מאוניברסיטת אוסמניה בהיידראבאד שבהודו, שפת הפאלי במרכז אוקספורד ללימודים בודהיסטיים, ולטינית ויוונית עתיקה עם פרופסור אריאל לסקאנו ומאוחר יותר עם חוויאר אלוורז, בעל תואר בבלשנות קלאסית מאוניברסיטת סביליה.

סבו של פרבהוג'י מצד אביו היה קצין בכיר ומוערך במשטרת צ'ילה, שגידל את בנו, יוסף הר-ציון זצ"ל, תחת משמעת נוקשה. בהשפעת חינוך זה, החליט יוסף לגדל את ילדיו שלו בחופש מוחלט ואהבה ללא תנאי.

בתוך הקשר זה גדל פרבהוג'י מבלי לחוות כל לחץ חיצוני. מגיל צעיר הפגין אביו אהבה יציבה ובלתי מותנית בהישגיו הלימודיים או בהצלחה חיצונית. כאשר החליט פרבהוג'י להפסיק את לימודיו בבית הספר, ולהקדיש את עצמו לחיפושו הפנימי, הגיבה משפחתו בקבלה ובהערכה עמוקה. יוסף תמך בכל לבו בתחומי ההתעניינות של בנו ועודד אותו בכל שלב של חיפושו אחר האמת.

מאז שהיה בן עשר, חלק יוסף עם פרבהוג'י חכמה מן הרוחניות העברית ומן הפילוסופיה המערבית, תוך שהוא מטפח אווירה המעודדת שיחות יומיומיות, שלעיתים קרובות ארכו עד השעות הקטנות של הלילה. לעומקו של דבר, גילם פרבהוג'י בחייו את האידיאל של חופש ואהבה ללא תנאי, שאביו עמל לטפח במשפחה.

מגיל צעיר וביוזמתו האישית, החל פרבהוג'י לתרגל קראטה וללמוד באופן אוטודידקטי פילוסופיה ודת. לאורך שנות נערותו איש לא התערב בהחלטותיו. בגיל חמש עשרה הוא קשר ידידות עמוקה, אינטימית ורבת שנים, עם הסופרת והמשוררת בעלת השם בלאנקה לוז ברום, שהתגוררה בשכנותו ברחוב מרסד שבסנטיאגו, צ'ילה. הוא נסע לאורכה ולרוחבה של צ'ילה בחיפוש אחר אנשים חכמים ומעניינים, מהם יוכל ללמוד. בדרום צ'ילה הוא פגש מאצ'יס שמהן למד על הרוחניות העשירה והשמאניזם של בני המאפוצ'ה.

ביוני 1975, בהיותו בן שבע־עשרה בלבד, הוסמך פרבהוג׳י לראשונה כמורה ליוגה בידי הוד קדושתו שְׁרִיֿ  בְּרַהמָאנַנְדַה סָארַסְוָואטִי (ד״ר ראמהמורטי ס. מישרה), מייסד אוניברסיטת היוגה העולמית, אגודת היוגה של ניו־יורק ואַנַנְדַה אשראם.

שני מאסטרים דגולים תרמו לתהליך הרטרופרוגרסיבי של פרבהוג'י. בשנת 1976 הוא פגש את הגורו הראשון שלו, הק"ח בְּהַקְטִי-קַוִי אַטֻלָאנַנְדַה אָצָא׳רְיַה סְוָאמִי, אותו כינה גוּרוּדֵוַה. באותם ימים היה גורודווה בְּרַהְמַצָ׳ארִיֿ צעיר אשר שימש כנשיאו של מקדש איסְקוֹן ברחוב איזאגירה 2404, פואנטה אלטו, סנטיאגו, צ'ילה. שנים לאחר מכן הוא העניק לפרבהוג'י את חניכתו הראשונה, חניכת בְּרָאהְמַנַּה, ולבסוף, קיבל על עצמו פרבהוג'י את הכניסה למסדר הפרישות המקודש המכונה סַנְנְיָאסַה והפך לנזיר בשושלת הבְּרַהְמָא גַאודִּייַה סַמְּפְּרַדָאיַה. גוּרוּדֵוַה חיבר אותו אל הדבקות לקרִּישְנַּה. הוא הקנה לו את חכמת הבְּהַקְטִי יוֹגַה והדריך אותו בתרגול המָאהָא-מַנְטְרַה ולימוד כתבי הקודש.

בשנת 1996, ברישיקש שבהודו, פגש פרבהוג'י את הגורו השני שלו, הק"ח אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ בְּרַהְמָאנַנְדַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה. גורו מַהָארָאגַ'ה, כפי שפרבהוג'י מכנה אותו, חשף בפניו שהגורו שלו, הק"ח אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ מַסְטַרָאמַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה, בישר לו, שנים לפני שנפטר, שיגיע אדם מן המערב אשר יבקש להיות לתלמידו. הוא הורה לו כי עליו לקבל כתלמיד אך ורק מחפש רוחני מסויים זה. כאשר שאל בָּאבָּא בְּרַהְמָאנַנְדַה כיצד יוכל לזהות את אותו אדם, ענה לו מַסְטַרָאמַה בָּאבָּאגִ'יֿ: "תזהה אותו על פי עיניו. עליך לקבל אותו, משום שהוא יהווה את המשכיותה של השושלת."

למן המפגש הראשון עם פרבהוג'י, זיהה אותו גורו מַהָארָאגַ'ה והעניק לו חניכה רשמית כתלמידו. חניכה זו שקיבל, סימנה עבור פרבהוג'י את קצהו של מסע שהחל בחוויה המיסטית שחווה בגיל שמונה. היא סימנה גם את תחילתו של השלב האיטנסיבי והבוגר ביותר של התהליך הרטרופרוגרסיבי שלו. תחת הדרכתו של גורו מַהָארָאגַ'ה הוא למד אַדְוַאִיטַה-וֵדָאנְטַה והעמיק את המדיטציה שלו.

מכיוון שמורו, הק"ח אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ בְּרַהְמָאנַנְדַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה, היה דבק גדול של שְׁרִיֿ רָאמַקרִּישְנַּה פַּרַמַהַמְסַה ושָׁארַדָא דֵוִיֿ, שאף פרבהוג'י לקבל חניכה לשושלת המורים הזו. הוא ביקש חניכה מידי הוד קדושתו סוואמי סְוָאהָאנַנְדַה (1921–2012), איש הדת והמורה הרוחני של אגודת הוֵדָאנְטַה של דרום קליפורניה בין השנים 1976 ל-2012. סוואמי סְוָאהָאנַנְדַה היה תלמידו של סוואמי וִיגְ׳נָּֿאנָאנַנְדַה, תלמידו הישיר של שְׁרִיֿ רָאמַקרִּישְנַּה. בשנת 2008 נתן לו סוואמי סְוָאהָאנַנְדַה חניכה, ובמסגרתה קיבל פרבהוג'י הן דיקשה והן את ברכותיהם של שְׁרִיֿ ראמהקרישנה והאם האלוהית.

גורו מַהָארָאגַ'ה הדריך את פרבהוג'י עד שלבסוף העניק לו את הסקרמנטים של שושלת האבדהוטות המקודשת. במרץ 2011, הורה הק"ח אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ בְּרַהְמָאנַנְדַה בָּאבָּאגִ׳יֿ מַהָארָאגַ'ה לפרבהוג'י לקבל את האחריות על המשך שושלת מורים זו של אַוַדְהוּֿטות. מתוקף תואר זה, מהווה פרבהוג'י את נציגה הרשמי של השושלת בדורנו.

מלבד מורי החניכה (dikṣā-gurus) שלו, למד פרבהוג'י גם עם אישים רוחניים ודתיים חשובים כמו הוד קדושתו (ה"ק) סְוָאמִי יַגְ׳נַּֿוָאלְקְיָאנַנְדַה, ה"ק סְוָאמִי דַיַאנַנְדַה סַרַסְוַטִי, ה"ק סְוָאמִי וִישְנוּ דֵוָאנַנְדַה סַרַסְוַטִי, ה"ק סְוָאמִי גְיוֹטִרְמַיָאנַנְדַה סַרַסְוַטִי, ה"ק סְוָאמִי קרִּישְנָּאנַנְדַה סַרַסְוַטִיֿ מ Divine Life Society, ה"ק מָא יוֹגַה שַׁאקְטִי, ה"ק סְוָאמִי פְּרַטְיַגְבּוֹדְהָאנַנְדַה, ה"ק סְוָאמִי מַהָאדֵוָאנַנְדַה, ה"ק סְוָאמִי סַווהַאנַנְדַה מ-Ramakrishna Mission, ה"ק סְוָאמִי אַדְהיָאטְמָאנַנְדַה, ה"ק סְוָאמִי סְוַרוּֿפָּאנַנְדַה וה"ק סְוָאמִי וִידִיטָאטְמָאנַנְדַה מ-.Arsha Vidya Gurukulamחכמת הטנטרה נעורה בפרבהוג'י על ידי ה"ק מָאטָאגִ׳יֿ רִיֿנָא שַׁרְמָא בהודו.

בוְרִינְדַוַואן הוא העמיק בלימוד נתיב הבְּהַקְטִי יוֹגַה עם ה"ח נַרַהַרִי דָאסַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה, תלמידו של ה"ק נִטְיַנַנְדַה דָאסַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה מוְרַגַ'ה.

כמו כן הוא למד בְּהַקְטִי יוֹגַה עם כמה מתלמידיו של הק"ח א.צ'. בְּהַקְטִוֵדָאנְטַה סְוָאמִי פְּרַבְּהֻפָּאדַה, ביניהם ה"ק קַפִּיֿנְדְרַה סְוָאמִיֿ, ה"ק פַּרַמַדְוַאיטִי מַהָארָאגַ'ה, ה"ק גַ'גַגִי׳וַנַה דָאסַה, ה"ק טַמָאלַה קרִּישְנַּה גוֹסְוָאמִי, ה"ק בְּהַגַוָאן דָאסַה מַהָארָאגַ'ה, ה"ק קִירְטַנָאנַנְדַה סְוָאמִיֿ ועוד.

בשנת 1980 הוא קיבל את ברכתה של האם קרישנהבאי, תלמידתו המפורסמת של הק"ח סְוָאמִי רָאמְדָאס. בשנת 1984 הוא למד והחל לתרגל את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית של מהרישי מאהש יוגי. בשנת 1988 הוא השתתף בקורס הקְרִייָא-יוֹגַה של פרמהמסה יוגננדה ולאחר שנתיים נחנך באופן רשמי לטכניקת הקְרִייָא-יוֹגַה של הSelf-Realization-Fellowship. בשנת 1982 הוא קיבל חניכה מה"ק קִירְטַנָאנַנְדַה סְוָאמִיֿ, תלמידו של שְׁרִיֿלַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, אשר גם העניק לו חניכה שניה בשנת 1991 וחניכת סניאסה בשנת 1993.

פרבהוג'י רצה לאשר את חניכת הסַנְנְיָאסַה שלו גם במסגרת שושלת האַדְוַאִיטַה-וֵדָאנְטַה, ועל כן הסַנְנְיָאסַה-דִיֿקְשָא שלו אוששה ב-11 באוגוסט, שנת 1995, על ידי סְוָאמִיֿ גְ׳יוֹטִירְמַיָאנַנְדַה סַרַסְוַטִיֿ, מייסדה של "הקרן לחקר היוגה" ותלמידו של ה"ק סְוָאמִיֿ שִׁיוָאנַנְדַה סַרַסְוַטִיֿ מרישיקש.

פרבהוג'י נתכבד בתארים שונים ובדיפלומות על ידי מנהיגי מוסדות דת ורוח יוקרתיים רבים בהודו. התואר הנכבד קרִּישְנַּה בְּהַקְטַה הוענק לו על ידי ה"ק סְוָאמִי וִישְנוּ דֵוָאנַנְדַה, תלמידו של ה"ק סְוָאמִי שִיוָאנַנְדַה סַרַסְוַטִי ומייסד ארגון שִיוָאנַנְדַה (זוהי הפעם האחת והיחידה בה הוענק תואר של בהקטי-יוגה על ידי סְוָאמִי וִישְנוּ). התואר בְּהַקְטִיוֵדָאנְטַה הוענק לו על ידי ב.א. פַּרַמַדְוַאיטִי מַהָארָאגַ'ה, מייסד ארגון וְרִינְדַה. הוא קיבל את התואר יוֹגָאצָא׳רְיַה מה"ק סְוָאמִיֿ וִישְנוּ דֵוָאנַנְדַה, ממכון פַּרַמַנַנְד למדעי יוגה ומחקר מאינדור, הודו, מן הפדרציה הבינלאומית ליוגה, מהאגודה ההודית ליוגה, ומשְרִי שַנְקַרַנַנְדַה יוֹגַאשְרַם ממייסור, הודו. את התואר המכובד שְׁרִיֿ שְׁרִיֿ רָאדְהָא שְיַאמהסֻנְדֵר פָּאדַה-פַּדְמַה בְּהַקְטַה שִירוֹמַנִּי הוא קיבל ישירות מה"ק סַטְיַנָארָאיַנַּה דָאסַה בָּאבָּאגִ'יֿ, מַהַנְט של ה-"צַ׳טוּ וַאִישְנַּוַה סַמְּפְּרַדָאיַה".

פרבהוג'י הקדיש למעלה מארבעים שנה ללימוד הַטְהַה־יוֹגַה עם מורים רמי־מעלה מן המסורת הקלאסית והמסורתית של היוגה, בהם הק״ח בָּאפּוּג׳י, הק״ח סְוָאמִי וִישְׁנוּ דֵוָאנַנְדַה סָארַסְוַואטִי, הק״ח סְוָאמִי גְ׳יוֹטִירְמַייַאנַנְדַה סָארַסְוַואטִי, הק״ח סְוָאמִי סַאצ׳׳ידָאנַנְדַה סָארַסְוַואטִי, הק״ח סְוָאמִי וִיגְ׳נָאנַאנְדַה סָארַסְוַואטִי, ושְׁרִיֿ מַדַנַה־מוֹהַנַה.

הוא השתתף במספר קורסים שיטתיים להכשרת מורי הַטְהַה-יוֹגַה במוסדות יוקרתיים שונים עד שהגיע לדרגת מאסטר אָצָא׳רְיַה. הוא השלים את לימודיו במוסדות הבאים: האוניברסיטה העולמית ליוגה, שִיוַאנַנְדַה יוֹגַה וֵדָאנְטַה, אַנַנְדַה אַשְרַם, הקרן לחקר היוגה, האקדמייה ליוגה אינטגרלית, פַּטַנְגַ׳לַה יוֹגַה קֵנְדְרַה, הארגון הבינלאומי מַה יוֹגַה שַקְטִי, ארגון פְּרַנַה יוֹגַה, רִשְיקֵש יוֹגַה פִּיטְהא, המרכז למחקר סְוָאמִי שִיוַנַנְדַה יוגה, ומרכז סְוָאמִי שִוַנַנְדַה לחקר היוֹגַאסַנַה.

פרבהוג'י הוא חבר באיגוד ההודי ליוגה, ביוגה אליאנס (ERYT 500 ו-YACEP), באיגוד הבינלאומי למטפלי יוגה, ובאיגוד היוגה הבינלאומי. בשנת 2014, איגוד היוגה הבינלאומי העניק לו את התואר "חבר כבוד במועצת היוגה העולמית".

התעניינותו באנטומיה המורכבת של גוף האדם הובילה אותו ללמוד כירופרקטיקה במכון היוקרתי לבריאות הגב והגפיים בתל אביב, ישראל. בשנת 1993 הוא קיבל תעודה מד"ר שיינרמן, מייסד המכון ומנהלו. בהמשך קיבל תעודת עיסוי רפואי באקדמיית הגליל המערבי. הידע שרכש בתחום זה העמיק את הבנתו בהאטה-יוגה ותרם לעיצוב שיטתו.

היוגה הרטרופרוגרסיבית היא פרי מאמציו של פרבהוג'י לשפר את תרגולו האישי ואת דרכי ההוראה שלו. זוהי שיטה המבוססת בעיקר על תורתם של מוריו ועל כתבי הקודש. פרבהוג'י ארגן בשיטתיות מגוון טכניקות יוגה מסורתיות וכך יצר מתודולוגיה המתאימה לציבור המערבי. היוגה הרטרופרוגרסיבית שואפת לחווית טבענו האותנטי. היא מעודדת איזון, בריאות, וגמישות באמצעות תזונה נכונה, טכניקות ניקוי, תרגילי הכנה )אָיוֹגַ׳נוֹת(, סדרות )וִינְיָאסוֹת(, תנוחות (אסנות), תרגילי נשימה (פְּרָאנַּיַאמַה), הרפיה (שַׁוָאסַנַה), מדיטציה (דְהיָאנַה), כמו גם מנעולים אנרגטיים (בַּנְדְהוֹת) וחותָמים )מוּדְרוֹת( שנועדו לכוון ולהעצים את הפְּרָאנַּה.

משחר ילדותו ולאורך כל חייו היה פרבהוג'י מעריץ נלהב, תלמיד ומתרגל של הקראטה-דו הקלאסי. מגיל 13 הוא למד בצ'ילה סגנונות שונים, כגון קֶנְפּוֹ עם אַרטוּרוֹ פֶּטִיט, וכן קונג-פו, אך התמחה בסגנון היפני המסורתי ביותר – שׁוֹטוֹקָאן. הוא קיבל את דרגת החגורה השחורה (דן שלישי) משיהאן קֶנֶת’ פוּנַקוֹשִי (דן תשיעי). הוא גם למד מסנסי טַקַהָאשִי (דן שביעי) ומסנסיי מַסַטַקָה מוֹרִי (דן תשיעי) ותרגל את סגנון השׁוֹרִין־רְיוּ עם סנסיי אֶנְרִיקֶה דָנִיאֵל וֶולצֶ’ר (דן שביעי), אשר העניק לו את דרגת החגורה השחורה (דן שני). באמצעות הקראטה-דו העמיק פרבהוג'י בבודהיזם ורכש ידע נוסף בפיזיקה של התנועה. הוא חבר באגודת פוּנַקוֹשִי לקראטה שׁוֹטוֹקָאן (Funakoshi’s Shotokan Karate Association).

פרבהוג׳י גדל בסביבה אמנותית, ואהבתו לציור החלה להתפתח בילדותו. אביו, הצייר הצ׳יליאני הנודע יוסף הר־ציון זצ״ל, עודד אותו להקדיש את עצמו לאמנות. הוא למד אצל הצייר הצ׳יליאני הידוע מַרְסֶלוֹ קוּאֵבַס. ציוריו המופשטים של פרבהוג׳י משקפים את מעמקי הרוח.

מאז היותו ילד, נמשך פרבהוג'י באופן מיוחד לבולי דואר, גלויות, תיבות דואר, מערכות התחבורה של הדואר ובכלל, לכל הפעילויות הקשורות אליו. הוא ניצל כל הזדמנות לבקר בסניפי דואר בערים ובמדינות שונות. הוא צלל לעומק לימודי הבולאות – תחום הכולל איסוף, סיווג, וחקר הבולים. להט זה הוביל אותו להפוך לבולאי מקצועי, למפיץ בולים מוסמך מטעם האגודה האמריקנית לבולאים, ולחבר באגודות הבאות: האגודה לבולאות המלכותית לונדון, אגודת הבולים של ארצות הברית, האגודה הבולאית של בריטניה הגדולה, האגודה האמריקנית לבולאות, התאחדות בולאי ישראל, האגודה לבולאות הונגרית, האגודה הלאומית הבריטית לבולאים, מועדון הבולים פורט אורנג', אגודת סוחרי הבולים האמריקנית, ארגון הבולאות הקלאסית של ארצות הברית, "פילאבראס" – איגוד הבולאים הברזילאים ומועדון האספנים של העיר ניו יורק.

בהתבסס על הידע הנרחב שלו בבולאות, בתאולוגיה ובפילוסופיה המזרחית, יצר פרבהוג'י את "הבולאות המדיטטיבית" או "היוגה הבולאית", תרגול רוחני העושה שימוש בבולאות כבסיס לתרגול תשומת לב, ריכוז, התבוננות ומדיטציה. שיטה זו שואבת השראה מן התרגול עתיק היומין של מדיטציה על מַנְּדַּלות, וביכולתה להביא את המתרגל לרמות תודעה גבוהות, הרפיה עמוקה וריכוז, המעודדים את זיהוי התודעה. פרבהוג'י כתב את עבודת התיזה שלו על סוג חדש זה של יוגה – הבולאות המדיטטיבית – שעוררה עניין רב בקהילה האקדמית בהודו, בזכות גישתה החדשנית המחברת בין מדיטציה לבין תחביבים ופעילויות מגוונות. על עבודת התיזה הזו הוענק לו התואר "דוקטור לפילוסופיה של היוגה" מאוניברסיטת יוגה־סַמְסְקְרוּתַם.

במשך יותר מעשרים שנה התגורר פרבהוג'י בישראל, שם העמיק את לימודיו ביהדות. אחד ממוריו וממקורות ההשראה המרכזיים שלו היה הרב שלום דב ליפשיץ זצ"ל, שאותו פגש בשנת 1997. צדיק גדול זה הדריך אותו במשך כמה שנים בנתיבי התורה והחסידות הסבוכים. הוא לימד אותו באופן אישי תנ"ך, גמרא, מדרש, שולחן ערוך, משנה תורה, תניא, קבלה וזוהר. בין השניים נרקמה מערכת יחסים עמוקה ואישית. פרבהוג'י גם למד תלמוד עם הרב רפאל רפפורט שליט"א (מפונוביץ'), חסידות עם הרב ישראל ליפשיץ שליט"א, ותורה עם הרב דניאל סנדלר שליט"א. פרבהוג'י הוא חסיד גדול של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אשר בירך אותו באופן אישי.

פרבהוג׳י ביקר בארצות הברית בשנת 2000, ובמהלך שהותו בניו יורק נוכח כי זהו המקום המתאים ביותר לייסוד ארגון דתי. הוא נמשך באופן מיוחד לפלורליזם ולכבוד שרוחשת החברה האמריקאית כלפי חופש הדת, והתרשם מהכבוד העמוק של הציבור והממשלה כאחד למיעוטים דתיים. לאחר שנועץ במוריו הרוחניים, הק"ח אַוַדְהוּֿטַה שְׁרִיֿ בְּרַהְמָאנַנְדַה בָּאבָּאגִ'יֿ מַהָארָאגַ'ה, והק"ח בְּהַקְטִקַוִי אַטֻלָאנַנְדַה אָצָא׳רְיַה סְוָאמִי, וקיבל את ברכתם, העתיק את מגוריו פרבהוג'י לארצות הברית. בשנת 2003 נולד "מכון פרבהוג'י", ארגון דתי הינדי שמטרתו לשמר את הגישה האוניברסלית והפלורליסטית של פרבהוג'י לגבי ההינדואיזם ואת נתיב ההשתוות הרטרופרוגרסיבית שלו.

למרות שפרבהוג'י לא ביקש למשוך עוקבים, במשך חמש עשרה שנה (1995–2010) הוא נענה לבקשותיהם של אחדים אשר פנו אליו בבקשה להיות לתלמידים מונסטיים שלו. אלה אשר בחרו לראותו כמורם הרוחני, קיבלו על עצמם חיי צניעות והקדישו את חייהם לתרגול רוחני (סַאדְהָנַה), דבקות (בְּהַקְטִי), ושירות בלתי אנוכי (סֵוַה). אף שאינו מקבל יותר תלמידים חדשים, פרבהוג'י ממשיך להדריך את הקבוצה המצומצמת של תלמידים מונסטיים המשתייכים למסדר המונסטי " רַמַקְרִישְנַנַנְדַה" שייסד.

עבור פרבהוג'י, החיפוש אחר העצמי הוא אינדיבידואלי, יחידני, אישי ופרטי. אין זה מאמץ קולקטיבי שיש לבצעו באמצעות דָתִיוּת מאורגנת, ממוסדת או קהילתית. מאז שנת 2011, פרבהוג'י מסתייג מרוחניות המתורגלת באורח חברתי, קהילתי או קבוצתי, ולכן הוא אינו עוסק בהטפה וכן אינו מנסה לשכנע, להשפיע או לגרום לאיש לשנות את נקודת מבטו, פילוסופית חייו או דתו. המסר שלו אינו מעודד רוחניות קולקטיבית אלא חיפוש אישי פנימי.

בשנת 2011 הקים פרבהוג'י את אַוַדְהוּֿטָאשְׁרַם בהרי הקַטְסְקִיל אשר בצפון מדינת ניו-יורק. אַוַדְהוּֿטָאשְׁרַם הוא מקום ההתבודדות שלו, מקום מגוריהם של התלמידים המונסטיים של מסדר ראמאקרישננדה, ומרכז הפעילות הראשי של מכון פרבהוג'י והאקדמיה ליוגה רטרופרוגרסיבית, בה מלמד פרבהוג'י באופן אישי את שיטת היוגה שלו מבלי לוותר על אורח חייו ההתבודדותי. האשראם מארגן מיזמים הומניטריים כדוגמת "תוכנית חלוקת המזון של פרבהוג'י" ו"תוכנית חלוקת הצעצועים של פרבהוג'י". פרבהוג'י מפעיל פרויקטים הומניטריים שונים בהשראת חוויתו שלפיה "שירות לחלק הוא שירות לשלם."

פרבהוג'י הפקיד בידי תלמידיו את ההכרעה אם לשמור את משנתו במסגרת המסדר המונסטי בלבד, או להפיץ אותו לטובת הציבור. לבקשתם המפורשת של תלמידיו, נתן את הסכמתו לפרסום ספריו ולהפצת הרצאותיו, ובלבד שהדבר לא יפגע בפרטיותו ובאורח חייו ההתבודדותי.

בשנת 2022 יסד פרבהוג'י את המכללה ליוגה רטרופרוגרסיבית, המאפשרת לתלמידיו הוותיקים ביותר לשתף באופן שיטתי במשנתו והשקפתו באמצעות הרצאות וידאו. המכללה מציעה תמיכה וסיוע בהבנה מעמיקה יותר של תורתו.

פרבהוג׳י הוא חבר מוערך באגודה הפילוסופית האמריקנית, באיגוד האמריקני למורים לפילוסופיה, באיגוד האמריקני לפרופסורים באוניברסיטאות, ובאגודה הפילוסופית הדרום-מערבית. כמו כן הוא חבר בגילדת הסופרים, באיגוד הסופרים הלאומי, בפֶן אמריקה, באיגוד הסופרים הבין־לאומי, באגודה הלאומית של סופרים ועורכים עצמאיים, בברית הסופרים העצמאיים, ובאיגוד המוציאים לאור העצמאיים.

תרומתו הספרותית רחבת-ההיקף של פרבהוג'י כוללת ספרים בספרדית, באנגלית ובעברית, ובהם: "קוּנְדַלִינִי-יוֹגַה: הכוח נמצא בך", "זה, כפי שזה", "בְּהַקְטִי-יוֹגַה: נתיב האהבה", "טַנְטְרַה: שחרור בעולם", "ניסויים באמת", "אַדְוַאיטַה וֵדַאנְטַה: להיות ההוויה", "יוגה: איחוד עם המציאות", התעמקויות ב-"אישָאוָאסְיַה אוּפַּנִישַד", וב-"סוטרת היהלום", "אהיה אשר אהיה", "רוחניות המָפוּצֶ'ה", "המפנה הסימבולי", "הוויה", "לתהות על תשובותיך: הפילוסופיה כשאלה", "מעבר לתשובות: הפילוסופיה כחיפוש אחר הנצחי", "הפנומנולוגיה של הקודש: יסודות לפנומנולוגיה רטרופרוגרסיבית", ו"גילויו של האל האחרון".