פואמות על ישוע מאת גורודווה אטולאננדה מהאראג'ה

לידה

בְּדֶרֶךְ דַּלִּים הָלְכוּ עִמּוֹ,
חֲמוֹר קָטָן נָשָׂא מַשָּׂאוֹ;
מִרְיָם וְיוֹסֵף—בְּצֶנַע לִבּוֹ,
וּבֵין שְׁעָרִים רָמִים—אִישׁ לֹא רָאָהוּ.

בְּדֶרֶךְ דַּלִּים הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵינוּ,
שָׁלוֹם וְאַהֲבָה הוּא זוֹרֵעַ בְּתוֹכֵנוּ,
בּוֹא נֵלֵךְ אַחֲרָיו—נַאֲמִין בְּקוֹלֵנוּ,
וְאוֹרוֹ יָאִיר עַד־עוֹלָם עַל פָּנֵינוּ.

רוֹעִים הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו,
לִשְׁמֹר לַיְלָה וּלְהַטּוֹת אָזְנָם;
אָבוּס קָטָן הָיָה בֵּיתוֹ,
לְמִרְיָם, לְיוֹסֵף—וְשָׁם מְנוּחָתָם.

עַל קַשׁ דַּק פָּרְשׂוּ כְּסוּתוֹ,
שָׁם נוֹלַד הַיֶּלֶד יֵשׁוּע;
בְּהֵמוֹת חִמְּמוּ בְּחֶסֶד חֵיקוֹ,
וְכוֹכָב בַּשָּׁמַיִם בִּשֵּׂר אוֹרוֹ.

סְבִיבוֹ חַיּוֹת קְטַנּוֹת רָאָהוּ,
כְּאָח קָטָן קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ;
וּבַסֵּתֶר לִבָּם נָשְׂאוּ עִמּוֹ,
צְלָב אֶחָד—בְּגוֹרָלוֹ.

כָּךְ בָּא הַמָּשִׁיחַ לְלַמֵּד עַמּוֹ,
שָׁלוֹם וְאַהֲבָה—תּוֹרַת רוּחוֹ;
הֲיֵדְעוּ בָּנָיו לְהוֹקִיר לְבָבוֹ,
אֶת פֶּרַח חַסְדּוֹ, אֶת אוֹרוֹ?

עָזַב תַּעֲנוּג וּכְבוֹדוֹ,
וּבָחַר בַּטּוֹב לְבַדּוֹ;
יִוָּלֵד בָּנוּ שׁוּב דְּבָרוֹ,
אִם נֵלֵךְ בִּבְשׂוֹרָתוֹ.

בְּדֶרֶךְ דַּלִּים הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵינוּ,
שָׁלוֹם וְאַהֲבָה הוּא זוֹרֵעַ בְּתוֹכֵנוּ,
בּוֹא נֵלֵךְ אַחֲרָיו—נַאֲמִין בְּקוֹלֵנוּ,
וְאוֹרוֹ יָאִיר עַד־עוֹלָם עַל פָּנֵינוּ.

חגיגת הלידה

אִם אַתָּה חוֹגֵג, אָחִי,
אֶת חַג־הַמּוֹלָד הַמָּתוֹק,
עֲשֵׂה זֹאת בְּעוֹרֵרְךָ
שָׁלוֹם וּצְדָקָה.

שֶׁיִּקְדְּמוּ בְּבֵיתְךָ
רִגְשֵׁי הַלֵּב,
עִם יָפְיָם הַטִּבְעִי
שֶׁל יְדִידוּת וְאַהֲבָה.

אִם אַתָּה חוֹגֵג, אָחִי,
אֶת אוֹתוֹ מֶלֶךְ הַחֶסֶד,
עֲשֵׂה זֹאת בְּזָכְרְךָ
אֶת בְּשׂוֹרַת הָאוֹר.

שֶׁתַּגִּיעַ לְכָל אֹזֶן
הוֹרָאָתוֹ הָרוּחָנִית,
מְקַלָּה עַל הַכְּאוּב,
מַעֲבִירָה מִן הָעוֹלָם אֶת הָרָע.

נִרְקֹד בְּשִׂמְחָה
לִפְנֵי מוֹרֶה הָאַהֲבָה,
הַנּוֹתֵן אֶת תַּכְלִית הַחַיִּים:
הָאַהֲבָה הַמְּתוּקָה לֵאלֹהִים.

נִרְקֹד בְּשִׂמְחָה,
הוּא מְזַמִּין אוֹתְךָ אֶל הַשָּׁמַיִם,
מַנְחֶה אֶת חַיֶּיךָ
לְרַגְלֵי הָעֶלְיוֹן.

תְּהִלָּה לְיֵשׁוּעַ

בֶּן־מִרְיָם הַבְּרוּכָה,
בֶּן־יוֹסֵף הַצַּדִּיק—
לְטוֹב יוֹם נוֹלַד בְּשִׂמְחָה,
בְּאֵבוּס בֵּית־לֶחֶם הֶחָבִיב.

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים הֵבִיאוּ נְדָבָה:
זָהָב, לְבוֹנָה, וּמֹר—
כִּי בַּשָּׁמַיִם רָאוּ הַהַגָּדָה,
וְנִשְׁמַע קוֹל בּוֹאוֹ בְּאוֹר.

בֶּן־שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים כְּבָר מוֹרֶה,
עִקַּר הַכְּתוּבִים בְּטָהֳרָה;
לְאוֹחֲזֵי חֹק קָר וְקָשֶׁה מוֹכִיחַ בְּתוֹרָה,
וּמַרְאֶה רַחֲמִים וּגְבוּרָה.

אֶת־אֱלֹהִים עִבְדוּ בְּיִרְאָה,
וְאַל־תַּבִּיטוּ בְּאָדָם לְהַטּוֹת;
לֹא־לְרֵעַ כְּאֹהֵב אוֹ אוֹיֵב בְּשִׂנְאָה—
אֶת־כֻּלָּם אֱהָבוּ בַּמִּדּוֹת.

שִׁירוּ שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּרִנָּה,
וּתְנוּ לִרְצוֹנוֹ לִמְשָׁלָה;
לְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַנֶּאֱמָנָה,
מְלֵאָה חַיִּים וֶאֱמֶת גְּדוֹלָה.

“בְּבֵית אָבִי מִשְׁכָּנוֹת רַבִּים,”
אֲנִי לָכֶם אָכִין מָנוֹחַ;
אֶתֵּן לָכֶם חֶמְלָה וְחֶבְרָה בְּיָמִים,
וְאֶהְיֶה לָכֶם נֶחָמָה וְרוּחַ.

אֶת־אֱלֹהִים אֱהָבוּ מִכָּל־דָּבָר,
וְלַשָּׁכֵן תְּנוּ צְדָקָה;
כַּשֶּׁמֶשׁ חַפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהָאִיר בַּשַּׁעַר,
לְהָאִיר לַאֲחֵרִים בְּבְרָכָה.

אַל־תַּעֲשֶׂה לְרֵעֲךָ אֲשֶׁר־שׂוֹנֵא אַתָּה,
מַה שֶּׁאַתָּה עוֹצֵר מֵעַל נַפְשֶׁךָ;
אֱהַב, אֱהַב אֶת־הָאַחֵר בְּאַהֲבָה,
כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַב אֶת־עַצְמְךָ.

וּמִי הוּא רֵעֲךָ?—גַּם הַמַּר לְךָ רָעָה!
כָּל־אֲשֶׁר בּוֹ נִשְׁמַת אָב מִמָּרוֹם;
כָּל־נָשׁוּף בְּרוּחַ הַשָּׁמַיִם בְּבְרָכָה,
נָשׂוּא בְּצֵל הָאֵל, בַּיּוֹם.

הַנּוֹלָד וְהַגָּדֵל וְהַמֵּת בַּדֶּרֶךְ,
אֲשֶׁר תִּרְאֶה יָרֵא וּבוֹכֶה—
חֶסֶד הָאָב פּוֹשֵׂט עַל־כָּל־עֶרֶךְ:
עַל־אָדָם, צֶמַח, וּבְהֵמָה נֶאֱסֶכֶה.

“אָבוֹא לְלַמֶּדְךָ לִשְׁרֵת בֶּאֱמוּנָה,
לִשְׁרֵת בְּלֵב נָקִי וְתָם;
אֶל־פִּתְחְךָ אַקִּישׁ בְּשָׁעָה נְכוֹנָה,
וְאֹמַר: הֲזָכַרְתָּנִי שָׁם?”

“אֵין־לִי אֶבֶן לְהַשְׁעִין רֹאשִׁי בַּלַּיְלָה,
וְאִם־תִּרְצֶה לָלֶכֶת אַחֲרַי—לֵכָה;
תֵּן לוֹ אֶת־חַיֶּיךָ כֻּלָּם לִכְלִילָה,
וּבְכָל־דַּרְכֶּיךָ אֶת־הָאֵל תְּבַקֵּשׁ בְּכֹחָה.”

“הַדַּעַת נֵר הִיא—תֵּן־שֶׁמֶן בְּכֵנוּת,
וְאַל־תַּנַּח לַגַּנָּב לִגְזֹל;
שִׂימֶנָּה עַל־מָרוֹם בִּתְבוּנָה וּבֶאֱמֶת,
וְתָאִיר בְּכָל־הַבַּיִת, בְּכָל־כֹּל.”

אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עָשָׂה לְעֵד הַקְּדוּשָּׁה,
וּפִזֵּר עִקָּרִים רַבִּים בְּנָוֶה;
אֲהָבָה וַעֲנָוָה—זֹאת תּוֹרָתוֹ הַחֲדָשָׁה,
לְלַמֵּד לֵב אָדָם לִהְיוֹת שָׁוֶה.

מִי שֶׁיָּשִׁיר שְׁמוֹ—יִמְצָא תֻּמָּה,
וּמִי שֶׁיָּחִיל בּוֹ—יִמְצָא דְּבֵקוּת;
אַךְ צָרִיךְ מוֹרֶה בְּרוּחַ קְדוֹשָׁה וּבְחָכְמָה,
לְהַנְחוֹת יוֹם בְּיוֹם בְּטוֹב וּבִנְעִימוּת.

זִבְחוֹ הֵבִיא עַד־קֵץ עַל־הָעֵץ,
וַיַּרְא כֻּלָּם כְּבָנִים בְּרַחֲמִים;
רֹעֶה הָאַשְׁרֵי, נוֹשֵׂא אֶת־הַכֶּאֶב וְאֶת־הָעֵץ,
וּמַשְׁקֶה לֵבָבוֹת בְּמַיִם חַיִּים.

לֶאֱהֹב הוּא מְלַמֵּד—קּוֹלוֹ לְכָל־עוֹלָם,
וְאָמַר: “הַשּׁוֹמֵעַ לֵאל וְאֹהֵב—הוּא לִי כְּמִשְׁפָּחָה;
אֵין הֶבְדֵּל בֵּין־גּוֹי וּבֵין־עָם,
כִּי הָאַהֲבָה תִּהְיֶה הַבְּרִית וְהַשִּׂמְחָה.”

“אַל־תְּקַוּוּ כִּי הָעוֹלָם יֶאֱהַב אֶתְכֶם,
כִּי אֶת־שֶׁלּוֹ יֶאֱהַב וְיִשְׁמֹר;
הַמִּתְבַּיֵּשׁ לְהַזְכִּיר שְׁמִי בְּתוֹכְכֶם—
לֹא יָכוֹן לִדְבֹּק בִּי בְּאוֹר.”

“גְּבוֹהָה מִן־הָעוֹלָם הִיא הַנֶּפֶשׁ הַטְּהוֹרָה,
לָכֵן עֲזֹב כֹּל—וְלֵךְ אַחֲרַי;
אַל־תִּצְבֹּר מַה שֶּׁכָּלָה וְנִשְׁבָּרָה,
כִּי לָתֵת לְךָ שָׁלוֹם בָּאתִי חַי.”

אֱהַב אֶת־אוֹיְבֶיךָ—הִתְפַּלֵּל לְרוֹדְפֶיךָ בְּלֵב,
הָאוֹהֵב רַק־אֶת־אֹהֲבוֹ—כְּאָדָם רָגִיל יִחְיֶה;
יָבוֹא אֵלַי הַפָּשׁוּט וְהֶעָנָו בְּכָל־לֵב,
כִּי הָאַחֲרוֹנִים יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים—וְכֵן יִהְיֶה.

יְרוֹמַם הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ בְּשִׁפְלוּת,
וְהַבּוֹכֶה לְמַעֲנִי—יִמְצָא נֶחָמָה;
לִבּוֹת נִתְעוֹרְרוּ מִדְּבָרָיו לֶאֱהֹב אֶת־הָאֱלֹהוּת,
וְחַיָּיו כֻּלָּם חֵן לְמְבַקְּשֵׁי יְשׁוּעָה.

יֵשׁוּעַ, יֵשׁוּעַ—נְתַתָּ עֲנָוָה וְטָהֳרָה,
וּמִלֵּאת בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה בְּלִי דֹּפִי;
מַצִּיל מִשִּׁפְלוּת וּמִדֶּרֶךְ נָכְרִיָּה,
וּמַעֲלֶה לֵב אָדָם מֵעָפָר לְעֹפִי.

יֵלֵךְ הָאָדָם בִּדְרָכֶיךָ—וְיִמְצָא אֶת־אוֹצָרוֹ הַפְּנִימִי,
בְּרַגְלֶיךָ יִמְצָא מַחֲסֶה הַמִּתְאַמֵּץ לִהְיוֹת טוֹב;
מַה־גָּדוֹל הַזֶּבַח! מֵאַהֲבַת הָאֱמֶת עַד־תַּכְלִיתִי,
דַּל כָּל־שֶׁבַח לִפְנֵי קְדוּשָּׁתְךָ הַנָּדִיב וְהַקָּרוֹב.

קִבַּלְתָּ אֶת־הַמַּסְמְרוֹת—לֹא לְךָ הֵמָּה,
וְלֹא חָפַצְתָּ לִרְאוֹת עֲבָדִים לַחֹשֶׁךְ;
לָבַשְׁתָּ עֲטֶרֶת כְּמֶלֶךְ הַכְּאֵב בִּדְמָמָה,
וְהִיא אוֹת תִּפְאֶרֶתְךָ—גְּבוּרַת אַהֲבָה בְּמֶשֶׁךְ.

הוֹי רֹעֶה אֶלֶף צֹאן—כַּמָּה תִּקְוָה אַתָּה נוֹתֵן!
כִּי אִם־תָּסוּר אַחַת—אַתָּה הוֹלֵךְ לְבַקְּשָׁהּ;
יֵלֵךְ הָאָדָם בִּדְרָכְךָ שָׂשׂוֹן וְקְדוּשָּׁה—וְלֹא יִתְעוֹעֵן,
כִּי יִמְצָא מַרְגּוֹעַ בְּשָׁלוֹמְךָ, וּבְאוֹר נַפְשְׁךָ.